זמן שנשאר

"גן העדן האבוד לבטח נראה כמו המקום הזה שאנחנו נמצאים בו. בעולם אוטופי, ככה היו אמורים להיראות חיי. אני מרשה לעצמי לעצום לרגע את עיניי ולחלום. בגן העדן הפרטי שבניתי בדמיוני, יונתן הוא האיש שצעד איתי, ובעוד רגע יפרצו בדלת שני ילדים שובבים מכוסים בבוץ לאחר ששיחקו בשלוליות. במקום בו הרוע לא מוצא את דלת הכניסה, כי הוא אורח לא רצוי, שם תקענו יתד. גן העדן -אבוד". חיפושה של דניאלה ברעם אחר הזמן האבוד ממשיך. על אף שאיבדה את זיכרונותיה מעשר השנים האחרונות בחייה, היא מסרבת להיכנע לפחד ולערפל האופפים אותה. בנחישות ובאומץ היא מלקטת רסיסי זיכרונות ושברי תמונות מחייה הקודמים ומתקדמת על מנת לחשוף את התמונה המלאה. היא נלחמת בדרך לגילוי האמת, כשסכנה מרחפת מעל לראשה. אהבתה הישנה ליונתן, ופגישתם המחודשת מהדהדת ברקע ומערערת את ביטחונה, מעלה שאלות נוקבות לגבי החיים הבטוחים שחשבה שיש לה. התשובות שתמצא, תובלנה אותה בשביל מפתיע לפתרון התעלומה" -- מן המעטפת האחורית.