היינו התקומה

"על תעודת הסיום של גן הילדים שלו מתנוססת חותמת ממשלת המנדט. תעודת הסיום של כיתה א' כבר עטורה בחותמת מדינת ישראל, וספר זה נחתם על גג הספרייה של המכללה האקדמית ספיר - שפרופ' זאב צחור היה נשיאה הראשון - בעיצומו של מבצע צוק איתן, הנשקף מגג זה. כמו אצל רבים מבני דורו, ש'האבות המייסדים' כינוהו בפאתוס 'דור התקומה', עובר מסלול חייו של צחור דרך קיבוץ, אוניברסיטה ומלחמות. הרבה מלחמות. למעלה מארבעים שנה חי בנגב: בשדה בוקר היה מזכירו האחרון של דוד בן גוריון, בבאר שבע היה מראשוני הסטודנטים באוניברסיטה, בה כיהן לימים כפרופסור מן המניין להיסטוריה מודרנית ובהמשך היה לאחד ממייסדי המכללה האקדמית ספיר, ונשיאה לאורך שבע-עשרה שנים. התחנות השונות שעבר - למן ילדותו (אמו הכינה סעודה אחרונה לשני הסרג'נטים הבריטים שנתלו על ידי האצ"ל, אביו השתתף בפרשת 'אלטלנה'), דרך נעוריו (ילד חוץ בקיבוץ, מ"פ במלחמות צודקות ולא צודקות) ועד לבגרותו (החיים במדבר, מהפכת ההשכלה הגבוהה) - זימנו לצחור נקודת מבט של 'משתתף-מתבונן', המשלב באירועים שהתנסה בהם תובנות של היסטוריון מקצועי, מתאר את מאפייניו של 'דור התקומה', ומבקש לייחד את מקומו של דור זה על פני רצף קורותיה של מדינת ישראל מאז הקמתה".-- מעטפת אחורית.