"ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה"

ספרו של חיים וייס מציע לנו, בדיונו המרתק, שחלומות - לא שווא ידברו. להפך, חלומות מעולם קדום לנו ופירושם יכולים להאיר הוויה שלמה של יצירה ספרותית, אמונה דתית ואמונות עממיות, אורח חיים ומנהגים. בגישתו המשלבת מחקר ספרותי ועיון פולקלוריסטי מנתח המחבר את "מסכת החלומות" שבתלמוד הבבלי במסכת ברכות. דפי תלמוד אלה עוסקים בחלומות ובחלימה והם המסד והמקור לרוב ספרי החלומות היהודיים מאז ועד היום. נקודות המבט המגוונות של דיונו משלימות זו את זו ויוצרות יחד תמונה מרהיבה של אמנות פשר החלומות של יהודים שחיו בשלהי העת העתיקה בבבל ובארץ ישראל. המחבר מציג את האופן בו משתלב עיסוקם של חז"ל בפשר חלומות באחד ממפעליהם התרבותיים המרכזיים, הוא העיסוק השיטתי בפרשנות הטקסט המקראי. בספר מתבררים קווי הדמיון בין פשר החלומות ובין פירוש המקרא, עם הבלטת הייחוד של כל אחת מדרכי השיח הללו. כך מתבהרת הסמכות התרבותית הרבה שיש לפשר החלומות במסגרת הממסד הטקסטואלי של חז"ל על מרחביו. לצד הניתוח הזה, נידון בספר בהרחבה היבט של פשר החלומות על פי חז"ל שמקרבו אל הטקסטים המרכזיים על פשר החלומות בעולם שלהי העת העתיקה, שבו חיו חכמינו, כגון ה"אונירוקריטיקה" של ארטמידורוס מדלדיס, שהוא המקור לרוב ספרות פשר החלומות העממית באירופה ; של ימי הביניים וראשית העת החדשה, עד ימינו אלה, בדומה למעמדה של "מסכת החלומות" של התלמוד הבבלי בתרבות היהודית לתקופותיה. ההיבט הבין-תרבותי בספר נחשף בעיקר בניתוח "מילון סמלי החלום" המבוסס על מחקר השוואתי מנומק; לצדו מובאים עיונים חדשניים בסיפורי החלום ובסיפורי החלימה שבטקסט, ומקום מרכזי, כראוי לו, ניתן לסיפור המתח שב"מסכת החלומות": הדרמה האנושית המתרחשת במפגש הטעון של החכמים הבבלים הידועים אביי ורבא עם פותר החלומות המקצועי בר-הדיא. ספר זה מאפשר כניסה מלאת עניין והנאה לעולמם העשיר של חז"ל לאלה שטרם נכנסו בסודו, והוא מציע קריאה מעשירה ומאתגרת למי שמרגישים בבית בין דפי הש"ס.