למה אתה לא מחייך

"גיבור הרומן שאתם מחזיקים בו עכשיו לא יחייך אליכם, אבל זה לא אומר שהוא לא יצחיק אתכם. הוא גיבור ללא שם, אבל זה לא אומר שלא תזדהו איתו. בתל־אביב של שנות השמונים הכול סלול ומובטח בחייו - הוא מלך הכיתה (למרות שהוא מהדר יוסף ולא מנאות אפקה), תלמיד טוב, אהוב הבנות, ובעיקר הכדורגלן הכי טוב בשכונה, זה שכולם צופים לו עתיד מזהיר. הוא האח הצעיר במשפחה ובן טיפוחיו של האח הגדול, המשמש כמורה דרך לנבכי הכדורגל והחיים. כל מי שסביבו יחיה לנצח, כך הוא מתכנן, אבל משהו משתבש בדרך ומטלטל את עולמו. גם המסלול הבטוח והמהיר להצלחה מתברר כדרך מפותלת, רבת תככים ומכשולים. התחנות השונות בחייו - בשכונה, בבית־הספר, בבית ומאחורי הקלעים של עולם הכדורגל - מובילות אותו אל ההכרה בחוסר השליטה בחיים. "הייתי רוצה שהעולם יקפא על השמרים של הלחם כשמישהו מת, אבל אפילו לזה אין זמן. אמא אומרת שאלה החיים, שהמוות הוא חלק מהחיים ואני לא מבין את זה. איך זה יכול להיות במשפט אחד. זה כאילו שהמשפט רב עם עצמו" -- מן המעטפת האחורית.