יהודי הדממה

"שלושה מיליון אזרחים סובייטיים נושאים בחעודות-הזהות שלהם את הציון "לאומיות יהודית". אפילו רצו בכך, אין באפשרותם להביא לידי שינוי כלשהו במעמדם. לא זו בלבד שאין ביכלתם להיטמע אלא שמונעים מהם לא רק את הזכויות וזכויות-היתר שהחוקה מעניקה לשאר עמי ברית־המועצות כי אם גם את האפשרות הפשוטה להנחיל לבניהם את לשונם, את מנהגיהם ואת מסורותיהם. שלושה מיליון נפשות אלו (הקהילה היהודית השניה בגדלה בעולם), שהם נרדפי הסטאליניזם גם לאחר שעבר מן העולם, הם בני-ערובה של עם ישראל ושל מדינת ישראל בידי מנהיגי רוסיה. שלטונות ברית-המועצות שוב אינם מכחישים את קיומה של בעיה יהודית. מציאותה ניכרת בכל מקום. נומרוס קלאוזוס באוניברסיטאות ובמפעלי-הכלכלה, הפליות, תעמולת השמצה, עלבונות, ולעת זעם על מדינת ישראל-גם רדיפות ממש, פוגרומים. ; קולות נשמעים בעולם: מפלגות קומוניסטיות, משכילים אוהדים. מוסקבה שותקת. ושותקים יהודי ברית-המועצות שסגרו עליהם הפחד והבדידות, גם בעצם השעה - לכשבאה שעה כזו-שרוח סובלנות מנשבת על העולם הסובייטי. מדוע? אליעזר וויזל איננו אלא עד. מספר מה שראה, חוזר על מה שהוגד לו, על מה שנלחש לו באפלה. אינו מסביר דבר, אלא שואל ונשאל, מבקש אמת בשבילי המבוך של עולם קפקאי. ומעט-מעט נעשה עולם-מועקה זה נהיר לו ומתגלית תמונת עם שאין דבר העומד בפני חיוניותו, עם שאיננו רוצה למות, עם המטיח בפני הקרמלין את שמחת-תורה שלו, את הזדהותו העמוקה עם אחיו הרחוקים. אליעזר וויזל, שליח נאמן אל הגולה השנויה, מחזיר אלינו קול נחבא: קולם של יהודי הדממה." -- מהכריכה האחורית.