חלב גוי

להלכות הכשרות יש השפעה חברתית וכלכלית עצומה על חייהם של יהודים ועל קשריהם עם סביבתם. חלק מההלכות אף עוצבו מתוך מגמה מפורשת להשפיע על מערכת יחסים זו. התקופה המודרנית, ותהליכי התיעוש והעיור הנלווים אליה משנים את מערכות היחסים האלה לבלי הכר. הרב משה פיינשטיין נדרש לשאלה בדבר השפעתם של השינויים האלה על האיסור העתיק לשתות מחלב שחלבו גוי, אלא אם נוכח יהודי בעת החליבה. האם איסור חלב גוי נועד לשמור על דרישות הכשרות של התורה או שהוא נועד ליצור הפרדה בין יהודים לנכרים? האם ההלכה מכירה בהבדל בין הרפתן הכפרי לבין המחלבה המשווקת את תוצרתה ברשתות השיווק? והאם ניתן לסמוך על מערכת הפיקוח של המדינה בנוגע לרכיבי המזון הנמכר בחנויות? דרך כל אלה ועוד עוברת דרכו של הרב משה פיינשטיין בבואו לבסס את היתרו המפורסם להשתמש בחלב ה'קאמפאניעס' - הלא הם חברות שיווק החלב המוכרות. הרב משה פיינשטיין, שתשובותיו בהלכה קובצו בספר 'אגרות משה', הביא את מסורת הפסיקה הליטאית מן העולם הישן אל העולם החדש, ובמהרה נעשה לפוסק הגדול של יהדות ארצות הברית, ואולי אף לגדול הפוסקים במאה העשרים. הוא עמד בראש ישיבת 'תפארת ירושלים' בניו יורק ושימש במשך שנים כיו"ר איגוד הרבנים האורתודוכסים, ה- OU. ; מלבד תשובותיו בהלכה ראו אור גם דרשותיו, 'דרש משה', ושיעוריו על סוגיות הש"ס, 'דברות משה'. יואב שורק, עורך סדרת רשו"ת, עוסק שנים רבות בזיקה שבין עולם ההלכה למציאות החיים בת זמננו. אל התשובות שביאר כאן צירף מבוא הפורש את הרקע ההלכתי וההסטורי של סוגיית חלב גוי. את החוברת פותחת סקירה על הרב משה פיינשטיין ודרכו ההלכתית, פרי עטו של הרב ד"ר יצחק ליפשיץ, עמית מחקר בכיר במרכז שלם.