האשה אשר נתתה עמדי

הספר סוקר שבעה עשר סיפורים במקרא, שהמשותף להם הוא הצבת האישה במרכזו של קונפליקט, או כמי שמשמשת עילה לעימות, בין ביוזמתה ובין שלא ברצונה, ולעיתים אף ללא ידיעתה. תופעה זו של אישה המציתה עימות ואפילו מלחמה, אינה פוסחת על סוג כלשהו של מעמד חברתי, משפחתי או אתני. האישה והפילגש, הגבירה והשפחה, המלכה והזונה, בת ישראל או הנוכריה, כל אלה עלולות להימצא במוקד העימות. באחדים מן הסיפורים הללו משמשים יחסי גבר-אישה מעין פרדיגמה טיפולית-לאומית ליחס העם לארצו, או ליחסים האמביוולנטיים השוררים בין ישראל לבין הזר. האישה, בהיותה נחותה מבחינה פיסית ומעמדית, אך מפתה ומעוררת את חמדת הגבר, נוחה לשמש מטאפורה לארץ אהובה ונחשקת על ידי זרים, או לתרבות זרה, מסוכנת ומפתה. בסיפורים אחרים מוצגת האישה ככלי משחק בידי גברים, קורבן לתשוקותיהם המיניות או הפוליטיות. הטקסט המקראי ה"גברי" מטיל אפוא על האישה את אשמת העימותים שהחיים מזמנים, בבחינת: "האשה אשר נתתה עמדי, היא נתנה לי מן העץ ואכל" (בראשית ג' 12). ספרה המרתק של רחל רייך מציג קריאה מחודשת ורעננה בסיפורים המוכרים, ומעוררת בקורא שאלות חדשות על הטקסטים המקראיים העתיקים.