הדרמה של הילד המחונן

הדרמה של הילד המחונן, כלומר הילד הרגיש והעירני, היא שהוא מקדים מאוד לקלוט את מה שהוריו מבקשים ממנו, נענה להם, מתאים עצמו לדרישותיהם ומוותר על צרכיו שלו. הוא חש, באופן תת הכרתי, שאין הוריו אוהבים אותו בזכות עצמו, אלא כממלא אחר ציפיותיהם. מכאן סיבלו הדומם של הילד שבטחונו העצמי מתערער, וגוברת נטייתו לאבד את העצמי ואת הדרכים למציאות "העצמי האמיתי". אי יכולתנו לבטא את הכעס שנצטבר בנו כלפי הוריהו מחמת סדר עניינים מעוות זה, הוא מקור ההרסנות הטבוע בנו מילדותנו. המחברת מתארת גם את מצבם הטרגי של ההורים שאינם מצליחים להענות לצרכי ילדם, אינם מתאימים את עצמם אליו ושוכחים שגם בילדותם נאלצו להסתגל לדרישות הוריהם. ספרה של אליס מילר, המשלב את התיאוריה עם דוגמאות מחיי יוצרים כבקט, ברגמן, דודה, הסה, הנרי מור וסטרווינסקי, אינו מחקר פסיכולוגי בלבד, אלא תעודה אנושית מרתקת ומרגשת ועדות עזה ומזעזעת על הסבל הנורא שהרגישים והעירנים שבינינו נושאים עמם מילדותם. ; אליס מילר צברה נסיון במהלך שנות עבודתה כפסיכואליטיקאית. לאחרונה פרשה מהפסיכואנליזה (בטענה "שכל מי שאינו רוצה לדעת את האמת על חייו ימצא סיוע בפסיכואנליזה") ואימצה לעצמה את שיטתו של התרפיסט השוויצי קונארד שטטבאכר, בעזרתה הצליחה להגיע גם אל שורשי הטראומות המוקדמות של חייה-שלה.