נתוני הוצאת הספרים לשנת 2021

חלוקה לפי שפות וסוגות

הרוב מכריע של הספרים היוצאים לאור בישראל הם בשפה העברית - 91.4%; אחר כך אנגלית – 4.8%; ערבית – 2.2%; רוסית - 0.6% ובשפות אחרות - 1%.

במרבית נושאי הספרים אין שינויים משמעותיים לאורך השנים, אך ניתן לראות מגמות שינוי ארוכות טווח. כך למשל, ספרים ופרסומים על "ישראל – חברה והיסטוריה" מצטמצמים בכמותם כבר מספר שנים. רוב הספרים "הנעלמים" הם פרסומים מחקריים ודוחות של רשויות ממשלתיות שונות. יותר ויותר מהפרסומים האלו מקוונים ולכן ההפצה המודפסת שלהם ירדה מ-11% לפני שנתיים ל-7% מסך הספרים השנה. מגמה נוספת מעניינת היא הגידול ההמתמשך בספרי ביוגרפיות, בייחוד על דמויות לא-ציבוריות (שני הנושאים מפורטים בהמשך).

סה"כ ספרים מתורגמים – חלוקה לפי שפות מקור

86% מכלל הספרים (עיון, פרוזה, הדרכה ועוד) שיצאו לאור ב-2021 הם ספרי מקור, כמו בשנים קודמות. מבין הספרים המתורגמים שראו אור בארץ השנה מרבית התרגומים הם מאנגלית (69%), צרפתית וגרמנית (6% כל אחד), ערבית (3%) ו-36 שפות נוספות.

פרוזה ושירה

מגמת הגידול בהוצאת ספרי פרוזה ושירה נמשכה גם השנה. בשנה שחלפה התפרסמו מספר שיא של 1,874 ספרי פרוזה ושירה, יותר מהשיא הקודם של 1,813 ספרים בסוגה זו בשנת 2020. מתוכם 1,775 הם ספרי פרוזה ושירה שיצאו לאור בעברית, ומהם 1,384 הם ספרי מקור שנכתבו בשפה העברית. שאר הספרים הם תרגומים משפות אחרות. בנוסף יצאו לאור גם 31 ספרי פרוזה ושירה בערבית, 26 באנגלית, 20 ברוסית ו-22 בשפות נוספות.

בשנת 2021 סוגת הפרוזה גדלה על חשבון סוגת השירה: 64% מהספרות הישראלית השנה הינה פרוזה; 30% הם ספרי שירה ; 6% יצאו בסוגת הסיפורים הקצרים

בדיקת מגדר המחברים מגלה כי בשנת 2021 – בפעם הראשונה בדו"ח זה – יותר נשים כתבו ספרי פרוזה ושירה מאשר גברים. מעניין לשים לב שנשים כתבו 52% מספרות המקור בעברית, ובשירה אף 54%. רק בסוגת כתיבת סיפורים קצרים גברים כתבו יותר מנשים - 55% מספרים אלו נכתבו ע"י גברים.

ספרי ילדים ונוער

1,117 ספרי ילדים ונוער חדשים יצאו בשנת 2021 וזו עלייה מתונה של 5% ביחס לשנה שקדמה לה. מרביתם של הספרים יצאו לאור בעברית (90%) ומיעוטם בערבית (4%), אנגלית (4%) ושפות נוספות.

רוב גדול (77%) מספרי הילדים נכתבו במקור בישראל. מבין המתורגמים (סה"כ 252 ספרים) 80% תורגמו מאנגלית. מעניין לבחון לאלו גילאים מיועדים ספרים מתורגמים: בספרי נוער 32% מהספרים הם מתורגמים, במיוחד ספרי פנטזיה. בספרים לפעוטות - 38% הינם ספרים מתורגמים, אולי בגלל שעיקר המסר מועבר בתמונות ובמשפטים פשוטים באופן אוניברסלי למדי.

עלייה גדולה נרשמה בהוצאת ספרי קומיקס – בשנת 2021 יצאו לאור 99 ספרי קומיקס, לעומת 61 ספרי קומיקס בשנת 2020.

קשה לקבוע מהו גיל היעד של כל ספר, אך ניתן לחלק לקבוצות רוחב. בתרשים ניתן לראות שקבוצת הספרים הגדולה ביותר (54%) מיועדת לגילאי ראשית הקריאה (בערך גילאי 5 עד 9). בקבוצה זו נכללים גם ספרים שההורים קוראים לילדים בגילאים של תחילת הקריאה וכן ספרים לקריאה עצמית בשלבי רכישת הקריאה. 12% הם ספרים המיועדים לפעוטות וילדי גן ורובם עשויים מחומר קשיח או כוללים רכיבים מיוחדים כגון פאזלים, תמונות קופצות, אפשרות ציור ואפילו אמצעי שמיעת מוסיקה.

בספרים המיועדים לנוער בולטים ספרי הפנטזיה (המתורגמים) וגם לא מעט ספרים לקהל יעד חרדי, בעיקר עבור בנות.

נשים (64%) הן מחברותיהן של מרבית ספרי הילדים המתפרסמים בישראל. שיעורן של נשים בספרות ילדים מתורגמת נמוכה יותר (59%) מאשר בספרות ילדים ישראלית מקורית.

ספרי עיון

גם בפרסום ספרי העיון חלה עליה ביחס ל-2020, אולם תחומים מסוימים טרם חזרו לשיעוריהם מלפני מגפת הקורונה, ויתכן וגם לא יחזרו לממדיהם הקודמים. את ההשוואה ערכנו לשנת 2019, השנה המלאה האחרונה. הירידה הגדולה ביותר היא בהוצאת ספרים על מדינת ישראל והחברה ישראלית, במיוחד בדו"חות של עמותות ומשרדים הפועלים בתחומים אלו. בתחום זה חומרים רבים מתפרסמים ונרשמים כספרים דיגיטליים (ראו בהמשך), ולכן הייתה ירידה של 46% ביחס ל-2019. בתחום מדעי היהדות, שירדו מאוד בשנת 2020, ניכרת עלייה בשנת 2021, אך עדיין מדובר בירידה של 18% ביחס ל-2019. במדעי הרוח והחברה הייתה ירידה של 8% בלבד ביחס ל-2019, ולמעשה גידול משמעותי ביחס לשנת הקורונה.

התאוששות קלה הייתה גם לספרי אומנות וספרים שיוצאים לאור ע"י מוזיאונים וגלריות במהלך 2021, לאחר שהם ירדו בצורה דרמטית ב-2020, אך עדיין מדובר בירידה של 23% ביחס לנתוני שנת 2019.

ספרים על הקורונה

מגפת הקורונה באה לידי ביטוי גם בספרים. חלק מהספרים שהתפרסמו בשנת 2021 עוסקים באופן ישיר בקורונה ובחלקם המגפה היא ברקע העלילה. ובמספרים: ב-74 ספרים שיצאו לאור בשנה שחלפה מגפת הקורונה היא הנושא המרכזי, מעט יותר משנת 2020, שבה יצאו לאור 69 ספרים בנושא. מדובר במגוון סוגות: פרוזה, עיון, הלכה, ספרי ילדים ועוד.

בספרי ההלכה מעניין לציין שרובם עוסקים בשאלות (יישומיות יותר או פחות) בעקבות הקורונה ובהשפעותיה. כך למשל, עסקו הספרים בסוגיות כמו כיצד מריחים בשמים בהבדלה עם מסכה? כיצד יברכו מי שאיבדו את חוש הריח? האם מסכה נחשבת בגד נוסף שיהווה בעיה לכוהן בזמן עבודתו במקדש? כיצד לטבול כלים במקווה כאשר יש סגר? וכיוצא בזה.

ספרים בערבית

בספרייה הלאומית התקבלו בשנה שחלפה 165 ספרים בשפה ערבית, מספר נמוך ביחס לשנים קודמות וביחס לאחוז דוברי הערבית באוכלוסייה. שיא הפרסומים היה ב-2018 אז יצאו 248 ספרים בשפה הערבית, ואף בשנת הקורונה יצאו 214. יתכן שההסבר נובע מכך שמחברים רבים בשפה הערבית מפרסמים את כתביהם, בעיקר בשירה, באופן מקוון. בנוסף, רבים מכותבי הערבית בישראל מעדיפים לפרסם את ספריהם באמצעות הוצאות לאור במדינות ערב, על מנת להרחיב את הפצתם ושיווקם. בחלוקה לסוגות ניכרת עלייה במדעי הרוח והחברה, הכוללים גם פרסומים דתיים של מוסדות נוצריים המיועדים לציבור דובר ערבית.

ביוגרפיות וסיפורי חיים

בשנים האחרונות חלה תמורה של ממש בכתיבת ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות. במהלך שנת 2021 יצאו לאור 447 ספרים בסוגה זו. סוגה זו גדלה ב-50% בחמש השנים האחרונות, וכעת היא מהווה 6% מסך כל הספרים היוצאים לאור. המגמה הואצה מאוד בתקופת הקורונה ואנשים רבים הכירו בחשיבות כתיבת תולדות חייהם ושורשיהם, ובחסות הסגרים – אולי היה להם גם יותר זמן להקדיש לכתיבה...

אם בעבר ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות נשמרו לדמויות מרכזיות ומוכרות בחברה, הרי שכיום, גם בסיוע עמותות וחברות מסחריות המתמחות בכך, אנשים רבים כותבים את סיפור חייהם לטובת בני משפחתם, מכריהם ואחרים הסובבים אותם. כפי שצוין בתחילת הדוח, כיוון שרבים מספרים אלו מתפרסמים בתפוצה קטנה יחסית, חשוב להזכיר שיש חובה להעביר שני עותקים מספרים אלו לספרייה הלאומית, אם יצאו מהם לאור למעלה מ- 50 עותקים. בספרייה הלאומית מעוניינים לקבל ספרים שכאלה - גם אם יצאו לאור בפחות מ 50 עותקים - מה שיאפשר גם שמירה נאותה של הספרים לדורות הבאים וגם את חשיפתם לאנשים נוספים.

77% מכלל הביוגרפיות יצאו לאור בשנת 2021 באופן עצמאי והן נכתבו על דמויות לא מוכרות – אם ע"י האדם עצמו כאוטוביוגרפיה, ואם ע"י קרובי משפחה ומכרים - כביוגרפיה. רק 17% מהביוגרפיות נכתבו על דמויות ציבוריות, רובם בהוצאת מו"לים מסחריים או אקדמיים. 6% הנותרים הינם סיפורי צדיקים, המהווים תחום נפרד בסוגת הביוגרפיות.

בחינה לעומק של נושאי ספרי הביוגרפיות מגלה מספר תתי-סוגות מעניינים: ישנם ספרים הנכתבים לצורך הוקרה או זיכרון של בני משפחה שנפטרו; לפעמים הספרים מתמקדים במשפחה ותולדותיה לאורך דורות; ישנן ביוגרפיות המקבצות מספר דמויות לפי נושא המאחד אותם, כדוגמת 'נשים משפיעות בתקשורת', 'רבנים יוצאי תימן', או 'הכדורגלנים של כל הזמנים'.

ביוגרפיה עשויה להיכתב על חיים שלמים, או על פרק אחד משמעותי בחייו של האדם. בין הנושאים הנפוצים בסיפורי החיים שכתבו הישראלים: החיים בתקופת השואה ואחריה; התמודדות עם מחלת הסרטן; נשים שתיארו את חווית הלידה או אימוץ ילדים; רופאים וחובשים שכתבו על עבודתם בכלל ובמהלך הקורונה בפרט ועוד.

פער מגדרי קיים גם ביחס לשאלה על מי נכתבות הביוגרפיות – גברים הינם הנושא של72% מהביוגרפיות.

נתון זה כולל באופן לא מפתיע ביוגרפיות רבניות שנכתבות רק על רבנים גברים, אך כן מפתיע שגם בהוצאות לאור מסחריות ואקדמיות - רק 15% מהדמויות הציבוריות שזוכות לביוגרפיות הן נשים.