ד"ר חזי עמיאור
ד"ר חזי עמיאור

ד"ר חזי עמיאור

חזי הוא חוקר היסטוריה יהודית מודרנית. הוא בעל תואר שלישי בהיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית. ספרו "משק בית האיכר: המשק המעורב במחשבה הציונית" יצא לאור במרכז שז"ר בשנת 2016 וזכה בפרס איש שלום של יד יצחק בן צבי לשנת 2020.

אוצר אוסף ישראל בספרייה הלאומית מאז 2010. מתמחה בהתיישבות הציונית ובמיוחד בימי העלייה השנייה והשלישית, וכן בתולדות התרבות הישראלית. דוגמא לאינטגרטיביות של התפקיד החוצה את אוספי הספרייה, היא בפינה שבועית שאני מגיש מאז 2018 בתוכנית "קלמן וליברמן" ברשת ב, העוסקת בזמר עברי ובמקומו בתרבות הפופולרית בישראל, בתולדות היישוב והמדינה, וברבדים שונים בתרבות הישראלית.

"אני מאמין" בניהול האוסף

אחריותי העיקרית היא לכוון את פעולתם של ספרנים וארכיונאים רבים ומסורים בספרייה הלאומית, המופקדים על ההרחבה והגיוון הבלתי פוסקים של אוסף ישראל. האתגר שלנו הוא להרחיב ככל האפשר את בסיסו של האוסף – אוספי הפרסומים הישראליים: ספרים, עיתונים, קטעי מוזיקה, אתרי אינטרנט ועוד; ובד בבד לטפח את הקודקוד שלו – האוספים המיוחדים של ארכיונים, מפות, תצלומים, אפמרה ועוד. בשני המאמצים המקבילים הללו אנו נדרשים שלא לזנוח את האיכות לטובת הכמות, לפעול על פי מדיניות אוסף קוהרנטית, ולהבחין בין עיקר לטפל.

עבודת פיתוח האוסף דורשת יצירתיות, טווייה מתמשכת של קשרים אישיים עם בעלי אוספים ושותפים, סבלנות, למידה מטעויות ועוד. לכל המאמץ הזה אין תוחלת ללא עבודת צוות, המשלבת את כל העוסקים במלאכה בספרייה על השכלתם, נסיונם ותבונתם. ומעל הכול – לימוד מתמיד ויום יומי של תחומיהן האינסופיים של התרבות וההיסטוריה הישראליות.

אני פועל באופן יום-יומי בזירה הישראלית הרחבה שבה אוספים רבים, ותיקים ומעולים. אלה אינם מתחרים של הספרייה הלאומית, אלא שותפים שלי בכוח או בפועל. עתידו של האוסף טמון לדעתי בשיתופי פעולה כאלה, המסייעים להצלת אוספים רבים ומאפשרים גם למצות את המרב מזירת ההנגשה העיקרית של אוספים בזמננו – המרחב הווירטואלי.

פריטים נבחרים

"התקווה"
כתב ידו היחיד של נפתלי הרץ אימבר להמנון הלאומי. אימבר כתב אותו בשנת חייו האחרונה על גבי דף של בית החולים שבו היה מאושפז בניו יורק. כתב היד מעיד על הנוסח המקורי של "התקווה" בידי מחברו, לפני ששונה על ידי אחרים. יחד עם זאת, הוא מעיד על הסכנתו של המחבר עם עובדת קיצור השיר מעשרה לשני בתים בלבד.

"התקווה"

כתב ידו היחיד של נפתלי הרץ אימבר להמנון הלאומי. אימבר כתב אותו בשנת חייו האחרונה על גבי דף של בית החולים שבו היה מאושפז בניו יורק. כתב היד מעיד על הנוסח המקורי של "התקווה" בידי מחברו, לפני ששונה על ידי אחרים. יחד עם זאת, הוא מעיד על הסכנתו של המחבר עם עובדת קיצור השיר מעשרה לשני בתים בלבד.

קרן היסוד, ימי חומה ומגדל (1936-1939) מעצב: אוטה וליש
הכרזה הזו מביעה במלים מועטות את ההתיישבות הציונית בימי "חומה ומגדל". הטקסט הקצר רומז ל"שיר המעלות" המתאר את הגאולה; המפה מציגה את פריסת ההתיישבות בעמקי הצפון ובשפלה בשנות השלושים המאוחרות, היא כוללת את שני עברי הירדן כתפיסה הלאומית את הארץ לפני החלטת החלוקה; המגדל מציג את אתוס ההתיישבות הבולט של התקופה – חומה ומגדל, כשהוא ממוקד בעמק יזרעאל.

קרן היסוד, ימי חומה ומגדל (1936-1939) מעצב: אוטה וליש

הכרזה הזו מביעה במלים מועטות את ההתיישבות הציונית בימי "חומה ומגדל". הטקסט הקצר רומז ל"שיר המעלות" המתאר את הגאולה; המפה מציגה את פריסת ההתיישבות בעמקי הצפון ובשפלה בשנות השלושים המאוחרות, היא כוללת את שני עברי הירדן כתפיסה הלאומית את הארץ לפני החלטת החלוקה; המגדל מציג את אתוס ההתיישבות הבולט של התקופה – חומה ומגדל, כשהוא ממוקד בעמק יזרעאל.

 יומן חנה סנש
ארכיון חנה סנש ARC. 4* 2091
בעמודים אלה מיומנה של חנה סנש מחורף 1943-1942 היא מעלה לראשונה את הרעיון לצאת לשליחות באירופה הכבושה. בעמוד ממול שתי טיוטות ראשונות לשיריה "הליכה לקיסריה" ו"גרעין".

יומן חנה סנש

ארכיון חנה סנש ARC. 4* 2091

בעמודים אלה מיומנה של חנה סנש מחורף 1943-1942 היא מעלה לראשונה את הרעיון לצאת לשליחות באירופה הכבושה. בעמוד ממול שתי טיוטות ראשונות לשיריה "הליכה לקיסריה" ו"גרעין".