אות הוקרה מיוחד לארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי מאת העמותה למחקר גנאולוגי בישראל

אות הוקרה מיוחד לארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי מאת העמותה למחקר גנאולוגי בישראל

אות הוקרה מיוחד לארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

העמותה למחקר גנאלוגי בישראל (IGRA) העניקה השבוע אות הוקרה מיוחד לארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, במסגרת חגיגות חודש הגנאלוגיה היהודית הבינלאומי. הארכיון זכה באות ההערכה בשל המאמצים להנגשת מקורות למחקר גנאלוגי, ושיתוף הפעולה של הארכיון עם העמותה, במסגרתו אנדקסה העמותה עד כה כ-33,000 תלמידים מבתי הספר של רשת 'כל ישראל חברים' (אליאנס) במרוקו. כמו כן, העמותה אנדקסה במסגרת שיתוף הפעולה את רשימת מקבלי קמחא דפסחא בכוללים השונים בירושלים לשנת תרפ"ט.

הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי משמש כארכיון הלאומי של העם היהודי, מאז היווסדו בשנת 1939. שמורים בו ארכיונים של אלפי קהילות יהודיות, של ארגונים יהודיים מקומיים, ארציים ובינלאומיים וכן אוספים פרטיים של אישים יהודים בולטים רבים. בארכיון שמור כעת האוסף המקיף ביותר של מסמכים, פנקסים ומקורות נוספים על ההיסטוריה היהודית מימי הביניים ועד ימינו. הארכיון פועל בשיתוף פעולה עם מאות מוסדות בחו"ל, במאמץ לאתר תיעוד על יהודים. הארכיון מהווה כר פורה למחקר של היסטוריונים מרחבי העולם, ומושך אליו גנאלוגים רבים.

בארכיון ניתן למצוא מגוון מקורות לחקר המשפחה. לצד חומרי הליבה, בדמות אלפי פנקסים של רישום לידות, נישואין ופטירות מקהילות שונות ברחבי העולם היהודי, ניתן למצוא גם מקורות עקיפים, שחשיבותם אינה פחותה, כגון מפקדי אוכלוסין, רשימות סוחרים ויומני רישום של בתי ספר.

נוסף על חומרי המקור שברשותו, הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי מבצע פעולות סקר וצילום בארכיונים בעולם, תוך ניסיון להתחקות אחר תיעוד על יהודים. לא פעם, התיעוד הנ"ל הוא בעל חשיבות עצומה למחקר גנאלוגי. כך, לדוגמה, מפקד האוכלוסין הראשון של פולין משנות השישים של המאה ה-18, מספר שנים לפני חלוקתה, מזמן לנו מידע מרתק על הרב אליהו בן זלמן, הלא הוא הגאון מוילנה. על כך ראו כאן (באנגלית).

עם זאת, היפה במחקר גנאלוגי הוא שאין צורך בציד ידוענים. כל אחד ואחת יכולים למצוא את המקום האישי שלהם, בדמות תולדות המשפחה שלהם. עבור יוחאי בן-גדליה, מנהל הארכיון, אחד המסמכים החשובים בארכיון הוא פרוטוקול סתמי של אחת מקהילות גרמניה, בה מוזכר הקדשה של סט כלי כסף על ידי סבא רבא שלו, סט שמשמש עד היום בחתונות ובבריתות משפחתיות. מקור אחר הוא מסמך אדמיניסטרטיבי מגטו בוטושן שברומניה, בו מצוינת הקצבה שקיבלה סבתא שלו. המסמך, שנושא גם את חתימתה, מציין מידע חשוב, שלא היה ידוע במשפחה.

עבור אורלי סימון, ראשת אגף שירותי קהל בספרייה הלאומית, מחברת בית הספר "אליאנס" בעיר מרקש במרוקו, פתרה תעלומה משפחתית רבת שנים – מתי באמת נולד אביה, משה כהן. בהעדר כל מסמך רשמי, תאריך הלידה בו נרשם עם עלייתו ארצה היה כמעט שנתיים קודם לתאריך לידתו כפי שזכרה סבתה.

ברישומי בית הספר היא איתרה את השורה המתייחסת לאביה ובה רישום של שנת הלידה שלו, הרישום הרשמי היחיד שיש בידי המשפחה, יחד עם שם אביו וכתובת מגוריהם במלאח במרקש, בו ביקרו בטיול שורשים שנה קודם לכן.

הרישום אישר את שזכרה סבתה כל השנים: "סבתי, ממה עליה, אמרה תמיד – 'מואיז נולד ביום שבת, 4 בנובמבר 1939, כששמענו שבאירופה התחילה מלחמה'. ידעתי תמיד שהיא צודקת. והיא צדקה."

גילוי זה הוגש כהפתעה לאביה במסיבת יום ההולדת שמונים ועורר התרגשות רבה במשפחה.

בתמונה: אורלי סימון, ראשת אגף שירותי קהל בספרייה הלאומית, מעיינת במחברת מבית הספר "אליאנס". צילום: צוות הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

בתמונה: אורלי סימון, ראשת אגף שירותי קהל בספרייה הלאומית, מעיינת במחברת מבית הספר "אליאנס". צילום: צוות הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי