כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
הדת הדרוזית החלה להתגבש במאה ה-11 במצרים, ומאז ועד היום אנשי העדה המיוחדת הזאת השפיעו רבות על ההיסטוריה של האזור. קהילות דרוזיות נמצאות כיום בסוריה, בלבנון ובירדן, בנוסף לכ-150,000 דרוזים המתגוררים בישראל.
הדת הדרוזית היא דת מיסטית שמחשיבה את אברהם, משה, ישו, מוחמד ויתרו (שועייב) כנביאים. עיקרי האמונה הדרוזית וכתביה הקדושים נשמרים בסוד, ורק למנהיגות הדתית של חכמים (עקאל) יש גישה אליהם. מעבר לכך, למרות שכל חבר או חברה בקהילה יכול לעבור תהליך הכשרה ולהשתייך לקבוצת החכמים, אין לאיש אפשרות להצטרף לדת הדרוזית אלא אם נולד כדרוזי.
בספרייה הלאומית שמורים כמה כתבי יד נדירים ועתיקים המתארים את התגבשות העדה והתרבות הדרוזית. למשל, שמור בספרייה הלאומית קובץ שירה של המשורר הערבי השיעי החשוב שריף אל-ראזי, בן המאה העשירית, אשר הועתק עבור אציל דרוזי בשם פח'ר אל-דין השני, ששלט בדרום לבנון ובצפון ארץ ישראל בסוף המאה ה16 וברבע הראשון של המאה ה-17.
כעת, בפעם הראשונה, ביקרו ביום שלישי, 31 במאי 2022 בספרייה הלאומית, כשלושים מראשי העדה הדרוזית ובראשם השייח מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, במטרה להכיר, ללמוד ולהיחשף לאוצרות הספרייה.
המשלחת שמעה במהלך הביקור על תהליכי ההתחדשות של הספרייה הלאומית בשנים האחרונות והוצגו לה תוכניות חינוך ותרבות המיועדות לתלמידים ולציבור דוברי הערבית. שיאו של הביקור היה חשיפה ראשונה של כתבים דרוזים היסטוריים עתיקים שמעולם לא הוצגו לציבור.
סלי מרידור, יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, אמר לראשי העדה כי הספרייה שואפת לתת ביטוי היסטורי ותרבותי באוספים ובארכיונים שלה לכל מרכיבי החברה הישראלית. "כל מוסד ואירגון צריכים לקדם את השוויון בתחום שלו, ואנחנו בספרייה נעשה כל מאמץ על מנת שגם האזרחים הדרוזים ירגישו שהספרייה הלאומית משקפת את ההיסטוריה והמורשת שלהם", אמר מרידור.
רקטור הספרייה, שי ניצן, הוסיף שהביקור הראשון מסוגו והחשוב של ראשי העדה הדרוזית בספרייה הלאומית מבטא את הרצון והשאיפה של הספרייה להיות מוסד ומרכז תרבותי וחינוכי שמכיל ומשרת את כל קבוצות ורבדי החברה הישראלית.
"לחברה הדרוזית, שקשרה את גורלה בגורל המדינה, ישנו תפקיד חשוב לא רק בנושאים הקשורים לביטחון המדינה, אלא גם בתרומה התרבותית שלה, הן לציבור דוברי הערבית והן לציבור הישראלי בכללותו. השאיפה שלנו היא לקרב את העדה הדרוזית ובמיוחד את הדור הצעיר בה – כמו את כל מרכיבי החברה הישראלית – לעולמות התוכן שלנו, לאוספים ולאוצרות השמורים בספרייה הלאומית, וביקור מנהיגי העדה מקדם מאוד מטרה זו", אמר שי ניצן לראשי העדה.
השייח טאריף הודה למארחיו ואמר שכיום, בעידן הגלובלי וריבוי מקורות המידע והידע, חשוב לחלוק, להרחיב ולשתף את ההיסטוריה והתרבות הדרוזית גם באמצעים דיגיטליים.
"אנחנו מבקשים בביקור הזה להרחיב את השותפות בין הדרוזים והעם היהודי גם בשיתופי פעולה בתחומי החינוך, התרבות והספרות", אמר השייח מואפק טאריף, ראש העדה הדרוזית.
השייח הכריז כי על כוונת העדה הדרוזית להקים ספרייה דרוזית לאומית במתחם קבר הנביא שעוייב (יתרו) עליו השלום, שתשמש לחקר ותרבות העדה לטובת כל הדרוזים ברחבי העולם ולמתעניינים בחקר העדה ותרבותה.
