ארכיון רות אשל

רות אשל, רקדנית, כוריאוגרפית, חוקרת ומבקרת מחול, נולדה בחיפה בשנת 1942. היא זכתה בפרס משרד התרבות על מפעל חיים בתחום המחול האמנותי (2013) ובפרס אמ"י (איגוד אמני ישראל) על מפעל חיים (2017). אשל אספה ושמרה את ארכיונה מתחילת שנות השבעים, לאורך דרכה המקצועית: החל בפעילותה כרקדנית וכוריאוגרפית בשנות השבעים והשמונים, בין היתר בלהקת "בימת מחול", להקת מחול בת־שבע ו"תיאטרון מחול רות אשל", דרך פעילותה כחוקרת, מרצה ומבקרת מחול בעיתונות הכתובה בישראל ומחוצה לה, וכלה בהקמת להקות המחול "אסקסטה" ו"ביתא" בין שנות התשעים לשנות האלפיים. בארכיון חומרים מפעילותה המוקדמת של אשל כגון תצלומים המתעדים את ביצועיה ליצירות "הרהור בקווים שבורים" ו"מרחב פנימי וחיצוני" של הדה אורן, "דיוקן של דמגוג" של רחל כפרי, "הדחליל" של רות זיו־איל ו"אנשים כמו קווים" של רונית לנד. כמו כן נאספו כרזות מתוך הפקות מגוונות שבהן השתתפה, דוגמת "קופליה" שהעלתה להקת הבלט של ליה שוברט בשנת 1975. נוסף לכך הארכיון כולל חומרי תיעוד ומחקר מתוך עבודת הדוקטורט שלה על אודות זרם תיאטרון תנועה בישראל וכן חומרים מתוך מיזם תיעוד בעל־פה של דמויות מפתח בעולם המחול הישראלי, ובהן רינה ניקובה וז'נט אורדמן. בעקבות מחקרה על אודות מחול העדה האתיופית בראשית שנות התשעים, הקימה אשל את להקות המחול "אסקסטה" ו"ביתא", ופעילותן עד ראשית שנות האלפיים מתועדת בתצלומים, פריטי חולפות, קטעי וידיאו ומסמכים רבים בארכיון. עוד כולל הארכיון מאמרים שכתבה אשל, בין השאר במגזינים "מחול בישראל" ו"מחול עכשיו" ובעיתון "הארץ", חומרי מחקר ששימשו אותה לכתיבת ערכים אנציקלופדיים, תוכניות לימוד של קורסים שלימדה בחוג ללימודים רב־תחומיים באוניברסיטת חיפה וכן טיוטות של שני הספרים שחיברה – "לרקוד עם החלום" (1991) ו"מחול פורש כנפיים" (2016). קראו עוד