ארכיון חיים הירשנזון

הרב חיים הירשנזון נולד בצפת בשנת 1857, ובאמצע שנות ה-60 עבר עם משפחתו לירושלים. בירושלים פתחה המשפחה ישיבה ובית דפוס, והיתה חריגה בקרב אנשי הישוב הישן שהתפרנסו מכספי החלוקה ותרומות מחו"ל. חיים הירשנזון למד בישיבות בירושלים ולאחר מכן במזרח אירופה. בשנת 1874 הוא נישא לחוה לבית הכהן. בשנת 1883 הוא פרסם את ספרו הראשון, ושנה לאחר מכן החל להוציא את הירחון "המסדרונה", והצליח לגייס לשם כך את תמיכתכם של רבנים ומנהיגים רבים (הרב עזריאל הילדסהיימר, הרב דוד צבי הופמן, יחיאל מיכל פינס, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ועוד). בתקופת שהותו בירושלים, הירשנזון נמנה עם מייסדי הסניף הירושלמי של אגודת "בני ברית" בשנת 1888, ובשנת 1892 היה שותף להקמת "בית ספרים מדרש אברבנאל" שהפך לימים לספרייה הלאומית. הוא גם היה חבר בוועד הלשון העברית ובאגודת "שפה ברורה" לדיבור עברי בארץ ישראל, ובנוסף לימד בבית הספר הירושלמי "למל". בדעותיו, אותן הביע מעל דפי "המסדרונה", ובפעילותו העצמאית, הצליח הירשנזון לעורר את כעסם הן של אנשי הישוב הישן והן של תומכי המודרניזציה, והוא נאלץ בסופו של דבר לעזוב את ירושלים ואת ארץ ישראל (1896). הירשנזון היגר תחילה לאיסטנבול (קונסטנטינופול), שם הקים את בית הספר "תפארת צבי" שפעל על טהרת העברית. בשנת 1903 השתתף כציר בקונגרס הציוני בבאזל, ולאחר מכן היגר לארה"ב, והתמנה לרב בקהילת הובוקן בניו ג'רזי בשנת 1904, תפקיד בו כיהן עד מותו בשנת 1935. גישתו ההלכתית של הרב הירשנזון היתה גישה פורצת דרך וחדשנית ביחס לזמנו. את הגותו הפרשנית וההלכתית הוא שיקע ב-15 ספרים, הנודע מביניהם הוא 'שו"ת מלכי בקודש" (6 כרכים). ארכיונו האישי של הירשנזון התפזר בין צאצאיו. רובו השתמר ככל הנראה אצל חתנו, דוד דה סולה פול, ששימש רב בקהילת 'שארית ישראל' בניו יורק. חלק אחר, קטן יותר, הגיע אל נינו, הרב דוד סקטון מירושלים. בשנת 2022 הפקיד דוד סקטון את הארכיון שברשותו בספריה הלאומית. הארכיון כולל ארבע סדרות: סדרה 01: תעודות וכתבי יד של חיים הירשנזון. סדרה 02: התכתבות משפחת הירשנזון, בעיקר מכתבים מאת חיים הירשנזון ורעיתו חוה אל בנותיו ובנו. סדרה 03: התכתבות הרב חיים הירשנזון עם רבנים ואישים בני דורו. סדרה 04: מכתבים ועבודות מאת בתו נחמה הירשנזון -פרופ' נימה (נחמה) אדלרבלום. הארכיון נרשם והונגש בתמיכת קרן מוריס ובוורלי בייקר. קראו עוד