ארכיון אשרה אלקיים-רונן

אשרה אלקיים־רונן, רקדנית וכוריאוגרפית, מחלוצות תיאטרון התנועה והמחול הרב־תחומי בישראל, נולדה בנתניה בשנת 1939 ונפטרה בשנת 2022. אלקיים־רונן זכתה להוקרה ולפרסים רבים על פעילותה לאורך השנים. בין היתר זכתה בפרס כינור דוד על יצירתה "טרמינל" (1980) ובפרס מפעל חיים של איגוד אמני ישראל בשנת 2019, וכן נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות כמייצגת אמנות המחול בישראל בשנת 1987. אלקיים־רונן אספה ושמרה את ארכיונה משנת 1953 עד שנת 2015 כחלק מפעילותה שנמשכה עשורים רבים: החל בתחילת דרכה כנערה רקדנית בלהקה של גרטרוד קראוס בתל אביב, ובהמשך בלימודיה בניו יורק, לשם עברה בשנת 1956, אצל מרתה גרהם ובבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה ג'וליארד; דרך קריירה עשירה כרקדנית וכוריאוגרפית בלהקות המחול המרכזיות בישראל; וכלה בהקמת מסגרות עצמאיות ליצירותיה, ובהן קבוצת תיאטרון־תנועה שהקימה בשנת 1980. אלקיים־רונן השתייכה לגרעינים המייסדים של להקת מחול בת־שבע, שממנה פרשה בשנת 1967, ושל להקת המחול הקיבוצית, ובשנת 1969 הקימה עם הדה אורן את האולפן למחול עמק הירדן. עם היצירות שיצרה בשנים האלה נמנות "הומאז' לפול קליי" (1970), שיצרה עבור התוכנית הראשונה של להקת המחול הקיבוצית, ו"על מות לוחם" (1974), שיצרה עבור תיאטרון מחול ענבל. בשנות השבעים חזרה אלקיים־רונן ליצור עבור להקת בת־שבע בניהולו האמנותי של קאי לוטמן, ובמסגרת שיתוף הפעולה הועלו היצירות "מסע אל שום מקום" (1974) ו"ליקוי מאורות" (1975). בין היצירות העצמאיות שהעלתה במסגרת קבוצת תיאטרון־תנועה אפשר לציין את "טרמינל" (1981), "טרמולו בצול וחצי" (1984) ו"סולמות" (1988). הארכיון כולל מסמכים, תצלומים, כרזות, תוכניות, קטעי וידיאו וקטעי עיתונות מכל תקופות פעילותה, והוא מבטא היטב את קשריה הרבים של אלקיים־רונן עם אישים ומוסדות בתחומי המחול, התרבות והאמנות בישראל ובעולם. קראו עוד