ארכיון אליס שלוי

אליס שלוי נולדה באסן שגרמניה בשנת 1926. לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 עברה המשפחה לאנגליה. בשנת 1944 החלה אליס את לימודיה בקולג' ניונהאם באוניברסיטת קיימברידג', הקולג' היחיד שהיה פתוח לנשים באותן שנים, שם השלימה תואר ראשון ושני בספרות אנגלית, ולאחר מכן למדה והוכשרה כעובדת סוציאלית מטעם London School of Economics. באותן שנים היתה שלוי פעילה באיגוד הסטודנטים היהודיים בבריטניה, שימשה כגזברית האיגוד, ויצגה אותו בקונגרס היהודי בבאזל בשנת 1946. בשנת 1949 עלתה ארצה, ובשנת 1950 החלה ללמד אנגלית באוניברסיטה העברית (לימודי יסוד). בשנת 1962 השלימה את עבודת הדוקטור שלה באוניברסיטה העברית, העוסקת ביצירתו של וויליאם שייקספיר, ובהמשך שימשה כמרצה בחוג לאנגלית. בשנת 1969 הקימה את החוג לאנגלית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ועמדה בראשה במשך ארבע שנים. בשנים 1990-1975 ניהלת את תיכון לבנות "פלך" בירושלים, והנהיגה בו חינוך דמוקרטי ברוח הפמיניזם הדתי. בשנת 1984 יזמה והקימה את "שדולת הנשים בישראל", ועמדה בראשה עד שנת 2000. בשנים 2000-1997 כיהנה כרקטור מכון שכטר למדעי היהדות בירושלים, ולאחר מכן כיו"ר מועצת המנהלים של המכון. אליס שלוי היא מחלוצות הפמיניזם והפמיניזם הדתי בישראל, ופעילה למען זכויות אדם ודו קיום יהודי-ערבי בכמה מסגרות. גולת הכותרת של פעילותה הציבורית נעשתה במסגרת "שדולת הנשים בישראל", שעסקה בפעילות למען נשים ומעמד האישה בהיבט הציבורי והמשפטי, ע"י קידום חקיקה, הסברה, והפעלת מרכז מידע שמשמש תלמידים, אנשי תקשורת וחברי כנסת על נשים וזכויות נשים. על פעילותה הציבורית זכתה שלוי בפרסים רבים, כגון אות זכויות האדם (1989), יקירת העיר ירושלים (1997), פרס ישראל על מפעל חיים (2007), וכן כמה תארי דוקטור לשם כבוד ממוסדות אקדמיים. בשנת 2018 הוציאה לאור את ספרה האוטוביוגרפי: Never a Native. אליס שלוי היתה נשואה למשה שלוי (2013-1929), ולהם ששה ילדים. בשנת 2018 הפקידה שלוי את הארכיון האישי שלה בספרייה הלאומית. הארכיון כולל תעודות ומסמכים רבים מכל תקופות פעילותה של שלוי בארץ ובחו"ל. קראו עוד