חזרה לתוצאות החיפוש

כצנלסון, ברל

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
כצנלסון, ברל,
  • ארכיון
כצנלסון, ברל – הספרייה הלאומית
פריט זה זמין לעיון רק למבקרים בבנין הספרייה.
להזמנת סריקה לחץ כאן
לשעות פתיחה לחץ כאן
סימול
ARC. 4* 1072 01 2430
תאריך
1926-1985
שפה
עברית; יידיש;
תיאור
בתיק: כמאה ועשרים מכתבים ופתקים ושתי הקדשות מאת ברל כצנלסון, רובם משנות השלושים. בין יתר העניינים: על רצונו לקבל את סדן לעבודה ב"דבר" (בהערה: "מכתב ראשון"; "...אמרתי ללבי צריך להשיג מיד לאותו בחור שעוד מדפי העתיד ציינתיו, ושעל בואו לארץ נתבשרתי ..."); במכתבו לשטוק בבנימינה, על שליחת מכתב של הקיבוץ למערכת "דבר" (1927); ברכה להולדת הבן (1933); כתב היד של לילנבלום על קאטוביץ, שכתב אותו סמוך לפטירתו ונמצא אצל סדן [1934?]; ויכוח עם סדן בין "ימי תיקון" ל"ימי מהפכה" [תרצ"ח?]; על הגילוי שקפקא ניסה ללמוד עברית (1931); רצונם המשותף "לעשות פומבי להזז" (1931); כתיבתו הקשה של סדן נגד אנשי דגניה [1932?]; על עגנון שקרא לפניו קטעים מסיפור "בלבב ימים" "והדברים פרטו על מיתרי הלב" [1932-1933?]; החרדה בימים שלאחר רצח ארלוזורוב (1933); על רצונו לעזור ליוסף פאלק [1936, המשורר האידי] ולגצל קרסל [1937-8]; בעניין סירובו של שבדרון בכינוס כתביו [1937-1938]; הויכוח על "פולחן המשמעת הלאומית" ("לשטוק שלום בימים שאין שלום", "שנת תרצ"ח הגלויה באותיותיה"); ביקורת על ספרו של סדן "ממחוז הילדות"(אסרו חג שבועות תרצ"ח); ויכוח על הכתיבה המופרזת על אישי גליציה (ז' אייר ת"ש?); על משקלו הגדול של היחיד בתוך הקרע, שסדן הסבירם כ"ניגודי דורות" [בהערה: "המכתב האחרון", 1944].;בתיק גם אישור מאת ברל כצנלסון כעורך "דבר", 26.4.1928, שברל שטוק "הוא עובד קבוע במערכת 'דבר'", יוצא בשליחות העיתון לחו"ל ועבודתו במערכת העיתון שמורה לו עם שובו.;בתיק גם 4 מכתבים מאת כצנלסון: אל יעקב פאלק (2 מכתבים, טבת-שבט תרצ"ו, בעניין הסרטיפיקט לאביו); אל זלמן (שז"ר); אל אהרן ראובן מאיר (קבוצת שילר, בעניין המלצות ליוסף פאלק). ועוד 2 פתקים אל סדן בעניין העזרה לפאלק.;בתיק גם 3 טיוטות ו-7 העתקים של מכתבים מאת סדן אל ברל כצנלסון. בין יתר העניינים: תחילת עבודתו במערכת "דבר", לאחר שהקיבוץ הסכים לכך (ירושלים, 6.3.1927); יום הזכרון למשה בילינסון (ד' תשרי תרצ"ח); על גילויו של שם העט של כצנלסון "אורי ערערי"; על "האירדנטה הכפולה, העתידה לנו עם החלוקה"; על הקושי שלו לדבר בישיבות המוניות, "לא למדתי דרך הדיבור במסיבה, שהיא דרך הצעקה ורמזים ותגים ריטוריים".;בתיק גם מכתב מאת סדן אל בוגדן (מאיר שלי, בוגדנובסקי) בעניין התעקשותו של יצחק יציב שילכו שניהם להתיעץ עם ברל כצנלסון.;בתיק גם מכתב באידיש מאת ר. ליסעק[?] אל ברל כצנלסון, מרץ 1940. בראש המכתב נכתב: "דברים אחדים על דברי הח. יערי!". ברל כצנלסון כתב אל סדן בדף האחורי: "לשטוק אדם שכמותך ימצא אולי ענין גם בזה, הבא משוויץ, מאת יהודי הגר שם כ-35 שנים וממטיר עלי מכתבים".;בתיק גם מכתב מאת משה כספי, בית המדרש ע"ש ברל כצנלסון, 7.2.1956, על חידוש הרצאותיו של סדן.;בתיק גם כ-40 העתקי מכתבי כצנלסון אל סדן (המכתבים המקוריים נמצאים בתיק זה).;בתיק גם העתקי חליפת מכתבים (מודפסת) בין ברל כצנלסון לדוד זכאי (1943), שפירסמה אניטה שפירא.;בתיק מכתב מאת שושנה אישוני, תלמידת מ.א., 18.3.1985, ובו היא מבקשת להיפגש עם סדן בגלל קרבתו אל ברל כצנלסון, לצורך מחקרה על אב"א אחימאיר.
מיקום
  • מחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית מחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית
כותר כצנלסון, ברל.
יוצרים נוספים כצנלסון, ברל 1887-1944
הערות דב סדן וברל כצנלסון עבדו יחד במערכת "דבר" בין השנים 1927-1944. כצנלסון היה מייסד ועורך העיתון וסדן חבר המערכת והעורך הספרותי.
מתוך ארכיון דב סדן
זכויות גישה online_resources_nli
רמת התיאור File Record
מספר מערכת 990043855110205171
      1. כצנלסון, ברל
    11. הצג את 9 הפריטים הבאים מתוך 19
    12. הצג הכל

תנאי השימוש:

למחקר, לימוד והוראה

מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו לצרכי לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.

חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.

אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.

שימוש שאינו ללימוד עצמי, הוראה ומחקר, מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט ו/או מבעל האוסף. ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר שלהם באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים.

יש לשים לב שתנאי השימוש מתייחסים לזכויות יוצרים בלבד. ככל שחלות מגבלות נוספות על השימוש המבוקש, לדוגמא – חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 או דינים נוספים, על המשתמש מוטלת האחריות לבדוק זאת טרם השימוש.

מידע נוסף:

הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים. יצירת עותק למטרות לימוד עצמי, הוראה ומחקר נעשית בהתאם לסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ("שימוש הוגן").

יש לשים לב שהחוק המאפשר שימוש ביצירה תחת עיקרון השימוש ההוגן חל בישראל בלבד ולכן אם הנך מעוניין להשתמש ביצירה מחוץ לישראל, עליך לבדוק האם החוק במדינת היעד מאפשר שימוש זה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים.

תצוגת MARC

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?

אולי יעניין אותך גם

המלחמה על החירות: הגדות מראשית ימיו של קיבוץ בארי

המלחמה על החירות: הגדות מראשית ימיו של קיבוץ בארי

"מה שאני הכי זוכר מפסח, זה הריח. אח, הריח! עד היום אני יכול לעצום את העיניים ולהריח אותו! הריח של הסנדלים החדשים שכולנו היינו מקבלים לקראת החג, זה פסח בקיבוץ בשבילי. אחר כך זה השקט המופתי בחדר האוכל. ילד שאלף איש מקשיבים לשירת "מה נשתנה" שלו ושל חבריו – זה משהו מיוחד." ישראל נטע, חבר קיבוץ ב

לכתבה בבלוג הספרייה
למי נועד הכיסא הריק בסדר פסח?

למי נועד הכיסא הריק בסדר פסח?

בזמן שכולנו נשב, כמו בכל שנה, לשולחן הסדר, בזמן שנשיר, נשאל קושיות, נקרא את ההגדה ונתענג על סעודת החג, מאות משפחות בקרבנו לא יוכלו לעשות זאת. משפחתם לא תהיה שלמה וליבם לא יהיה שלם כי יקיריהם ויקירותיהם נחטפו ומוחזקים עדיין בשבי החמאס. למעשה, עבור רוב יהודי ישראל והעולם, נדמה שחודש ניסן, המסמל בדרך

לכתבה בבלוג הספרייה
נורוז (ראש השנה הפרסי)

נורוז (ראש השנה הפרסי)

נורוז הוא חג האביב הפרסי, המציין את תחילת השנה הפרסית. פירוש השם בפרסית הוא "יום חדש". מקורו של החג בדת הזורואסטרית, הדת השולטת באיראן לפני בוא האסלאם. הדת הזורואסטרית היא דת דואליסטית (מאמינה בשני מוקדי אלוהות ולא אחד), הרואה את העולם כזירת מאבק בין כוחות האור לכוחות החושך. נורוז, החל ביום מפנה האב

למגוון תכנים בנושא