חזרה לתוצאות החיפוש

התכתבות 1967-1968: אותיות א'-כ'

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • ארכיון
אין תצוגה מקוונת
סימול
ARC. 4* 1907 01 51
תאריך
1967-1968
שפה
עברית;
תיאור
מכתבים, גלויות ואיגרות שונות שנשלחו אל יוסף ברסלבי (ברסלבסקי) על ידי אישים שונים בארץ ישראל ומחוצה לה, בעניין הרצאות, פרסום מאמרים, פעולות חינוך ועניינים נוספים. לחלק מן המכתבים הצמיד ברסלבי את העתקיהם של מכתבי התשובה או הפנייה שכתב בעצמו ובמקרים אחרים, גם גזרי עתונים הנוגעים להתכתבות.;בתיק: מכתבים מאת יהודה גרינשפן, דודי ברסלבי (בנו של יוסף ברסלבי), חוה ומשה פרידלנד, חנה ויינר (מקיבוץ נאות מרדכי), Frank White, Jean Kruger, B. Pinsky, עודד אבישר (בעניין ספר חברון), הנס אולמן (מקיבוץ נען), שמואל איזנשטדט (איזנשטט), שמואל אברמסקי, עזריה אלון, אברהם בירן (משרד החינוך והתרבות - אגף העתיקות והמוזיאונים), Encyclopedia Britannica, אפרים אלימלך אורבך, גדליה אלקושי, יצחק אבינרי, יהודה אליצור, מיכאל אבי-יונה, חיים ברגר (בעניין אגדה בדוית), יצחק באיאר, משה ברוור, מנחם נאדל (החוג לחקר המקרא), שלמה בן-אלקנה, אליעזר כנעני (בית טרומפלדור, משק תל-יוסף. בעניין מכתבי משה ברסלבסקי).;חיים הלל בן-ששון (בעניין עריכה במסגרת אנציקלופדיה יודאיקה), זיגפריד בראון, אפרים ברוידא ('מולד'), בני ברית - לשכת חבצלת השרון, אהרן ברמן, יהושע מאיר גרינץ, יהודה גרינשפן, יעקב גליל, ישכר גולדרט, דוד דוידוביץ, דבורה דביר, חיים זאב הירשברג, יחזקאל ברגמן - הרטוב, צבי הרשל הרציג, גבריאל הורוביץ, עליזה וולוך, יוסף ויץ, ראובן אלקלעי (רכז ועדת השמות הממשלתית), הזמנה למסיבה חגיגית מוקדשת לשמואל זקיף במלאת לו 90 שנה, הזמנה להתייחדות עם זכרו של שמואל זקיף (שלושים לפטירתו), תכנית הכינוס הכ"ו לידיעת הארץ, תכנית הכינוס הארצי הששה-עשר לתנ"ך, חיים מ. גבריהו, נמוקי ועדת השופטים לפרס קוגל, אברהם חבה (בעניין כתיבה מיניאטורית של ארץ ישראל) עמוס חכם, יוסף טישלר, מיכאל טל, עמנואל יפה, בתיה ייבין, ש. ז. כהנא, עזריה כהן.
מיקום
  • מחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית מחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית
כותר התכתבות 1967-1968: אותיות א'-כ'.
מתוך ארכיון יוסף ברסלבי.
רמת התיאור File Record
מספר מערכת 990041019050205171
      1. התכתבות 1967-1968: אותיות א'-כ'

תנאי השימוש:

למחקר, לימוד והוראה

מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו לצרכי לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.

חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.

אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.

שימוש שאינו ללימוד עצמי, הוראה ומחקר, מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט ו/או מבעל האוסף. ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר שלהם באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים.

יש לשים לב שתנאי השימוש מתייחסים לזכויות יוצרים בלבד. ככל שחלות מגבלות נוספות על השימוש המבוקש, לדוגמא – חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 או דינים נוספים, על המשתמש מוטלת האחריות לבדוק זאת טרם השימוש.

מידע נוסף:

הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים. יצירת עותק למטרות לימוד עצמי, הוראה ומחקר נעשית בהתאם לסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ("שימוש הוגן").

יש לשים לב שהחוק המאפשר שימוש ביצירה תחת עיקרון השימוש ההוגן חל בישראל בלבד ולכן אם הנך מעוניין להשתמש ביצירה מחוץ לישראל, עליך לבדוק האם החוק במדינת היעד מאפשר שימוש זה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים.

תצוגת MARC

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?

אולי יעניין אותך גם

המלחמה על החירות: הגדות מראשית ימיו של קיבוץ בארי

המלחמה על החירות: הגדות מראשית ימיו של קיבוץ בארי

"מה שאני הכי זוכר מפסח, זה הריח. אח, הריח! עד היום אני יכול לעצום את העיניים ולהריח אותו! הריח של הסנדלים החדשים שכולנו היינו מקבלים לקראת החג, זה פסח בקיבוץ בשבילי. אחר כך זה השקט המופתי בחדר האוכל. ילד שאלף איש מקשיבים לשירת "מה נשתנה" שלו ושל חבריו – זה משהו מיוחד." ישראל נטע, חבר קיבוץ ב

לכתבה בבלוג הספרייה
למי נועד הכיסא הריק בסדר פסח?

למי נועד הכיסא הריק בסדר פסח?

בזמן שכולנו נשב, כמו בכל שנה, לשולחן הסדר, בזמן שנשיר, נשאל קושיות, נקרא את ההגדה ונתענג על סעודת החג, מאות משפחות בקרבנו לא יוכלו לעשות זאת. משפחתם לא תהיה שלמה וליבם לא יהיה שלם כי יקיריהם ויקירותיהם נחטפו ומוחזקים עדיין בשבי החמאס. למעשה, עבור רוב יהודי ישראל והעולם, נדמה שחודש ניסן, המסמל בדרך

לכתבה בבלוג הספרייה
נורוז (ראש השנה הפרסי)

נורוז (ראש השנה הפרסי)

נורוז הוא חג האביב הפרסי, המציין את תחילת השנה הפרסית. פירוש השם בפרסית הוא "יום חדש". מקורו של החג בדת הזורואסטרית, הדת השולטת באיראן לפני בוא האסלאם. הדת הזורואסטרית היא דת דואליסטית (מאמינה בשני מוקדי אלוהות ולא אחד), הרואה את העולם כזירת מאבק בין כוחות האור לכוחות החושך. נורוז, החל ביום מפנה האב

למגוון תכנים בנושא