|
תפילה לגשם / ישראל, המאה ה-20 גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, נֶאֱנָח שָׂדֶה מֵחֹם גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, מִתְחַנֵּן הַגַּן בְּלִי דֹּם שְׁמַע קוֹלֵנוּ אֵל שָׁמַיִם וְרֵד לָאָרֶץ, גֶּשֶׁם מַיִם! גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, מִתְנוֹעֵעַ כֶּרֶם אַט גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, בַּפַּרְדֵס יִלְחַשׁ כָּל בַּד שְׁמַע קוֹלֵנוּ אֵל שָׁמַיִם וְרֵד לָאָרֶץ, גֶּשֶׁם מַיִם! גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, מִתְפַּלֵּל גַּם יֶלֶד חֵן גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, אֵל שָׁמַיִם לָנוּ תֵּן שְׁמַע קוֹלֵנוּ אֵל שָׁמַיִם וְרֵד לָאָרֶץ, גֶּשֶׁם מַיִם! גֶּשֶׁם... |
|
שיר ילדים זה נכתב בידי לוין קיפניס בשנת 1920 למנגינה עממית, ובשנת 1936 הוא הולחן בלחן הנוכחי בידי יצחק אֶדֶל. חשיבות הגשם לָעולם אינה צריכה הסבר, ובארץ ישראל, הנעדרת מקורות מים חלופיים, חשיבות זו רבה עוד יותר, שכן ללא גשם עלולים להיווצר בה בצורת, מחסור ורעב. מאז החזרה אליה בדורות האחרונים, נכתבו בה שירים רבים העוסקים בבקשת גשמים, ובהם גם לא מעט שירי ילדים. שני הבתים הראשונים מתארים את בקשות גידולי האדמה: השדה נאנח, הגן מתחנן, הכרם משתחווה (כך נכתב במקור, ראו בהמשך), ענפי הפרדס לוחשים; ואילו הבית השלישי עובר להיבט האנושי - כאשר בשורה הראשונה הילד מתפלל; ובשורה השנייה לא ברור האם זו עדיין תפילת הילד, או שהכוונה לכולנו, כל קוראי ומזמרי השיר. הפזמון החוזר מרחיב את תפילת כל הדוברים בשיר, והוא מפנה בקשה מפורטת יותר לאל: שישמע את קולנו ויוריד לנו גשם. שמו של השיר במקור הוא 'תפילת גשם', שם המהדהד את 'תפילת הגשם' הנאמרת בתפילת מוסף של שמיני עצרת. זאת ועוד, התפיסה שגידולי האדמה מתפללים נשענת על מסורות יהודיות ידועות (דוגמה מוכרת היא 'שירת העשבים' של נעמי שמר, שנסמכה על דברי ר' נחמן מברסלב]; וכך שיר חדש, ציוני וארץ ישראלי, נקשר אל שורשים יהודיים עתיקים (ונראה כי עולה מכאן ה'גירסא דינקותא' של המחבר, לוין קיפניס). השיר הולחן בנעימה רכה ואיטית במקצת, המעבירה הן את המצוקה והצורך העז והן את נימות התחינה והתפילה האופפות את השיר (ורוב ביצועי השיר אכן שומרים על נימה זו). המילים 'גשם, גשם', הפותחות את כל שורות שלושת הבתים, הולחנו כתַצְלִיל [=אונומטופיאה], באופן המנסה לחקות את צליל טפטופן של טיפות הגשם, וכך נוצרה התאמה בין המילים ללחן.
|
| Physical Description |
תפילה |
|---|---|
| System Number |
song_010849300000005171 |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
שיר ילדים זה נכתב בידי לוין קיפניס בשנת 1920 למנגינה עממית, ובשנת 1936 הוא הולחן בלחן הנוכחי בידי יצחק אֶדֶל. חשיבות הגשם לָעולם אינה צריכה הסבר, ובארץ ישראל, הנעדרת מקורות מים חלופיים, חשיבות זו רבה עוד יותר, שכן ללא גשם עלולים להיווצר בה בצורת, מחסור ורעב. מאז החזרה אליה בדורות האחרונים, נכתבו בה שירים רבים העוסקים בבקשת גשמים, ובהם גם לא מעט שירי ילדים.
בשיר זה שלושה בתים בני שתי שורות, ולאחר כל בית יש פזמון חוזר. שלושת הבתים בנויים בתבנית קבועה, כאשר הבקשה בהם אחידה: 'גשם, גשם'
השיר הולחן בנעימה רכה ואיטית במקצת, המעבירה הן את המצוקה והצורך העז והן את נימות התחינה והתפילה האופפות את השיר (ורוב ביצועי השיר אכן שומרים על נימה זו). המילים 'גשם, גשם', הפותחות את כל שורות שלושת הבתים, הולחנו כתַצְלִיל [=אונומטופיאה], באופן המנסה לחקות את צליל טפטופן של טיפות הגשם, וכך נוצרה התאמה בין המילים ללחן.
Have more information? Found a mistake?
