שיר ילדים זה נכתב בידי לוין קיפניס בשנת 1920 למנגינה עממית, ובשנת 1936 הוא הולחן בלחן הנוכחי בידי יצחק אֶדֶל. חשיבות הגשם לָעולם אינה צריכה הסבר, ובארץ ישראל, הנעדרת מקורות מים חלופיים, חשיבות זו רבה עוד יותר, שכן ללא גשם עלולים להיווצר בה בצורת, מחסור ורעב. מאז החזרה אליה בדורות האחרונים, נכתבו בה שירים רבים העוסקים בבקשת גשמים, ובהם גם לא מעט שירי ילדים. בשיר זה שלושה בתים בני שתי שורות, ולאחר כל בית יש פזמון חוזר. שלושת הבתים בנויים בתבנית קבועה, כאשר הבקשה בהם אחידה: 'גשם, גשם'; אולם בכל שורה משתנה דמות המבקש, העושה זאת בצורה שונה של תפילה, המבטאת את מצוקתו: שני הבתים הראשונים מתארים את בקשות גידולי האדמה: השדה נאנח, הגן מתחנן, הכרם משתחווה (כך נכתב במקור, ראו בהמשך), ענפי הפרדס לוחשים; ואילו הבית השלישי עובר להיבט האנושי - כאשר בשורה הראשונה הילד מתפלל; ובשורה השנייה לא ברור האם זו עדיין תפילת הילד, או שהכוונה לכולנו, כל קוראי ומזמרי השיר. הפזמון החוזר מרחיב את תפילת כל הדוברים בשיר, והוא מפנה בקשה מפורטת יותר לאל: שישמע את קולנו ויוריד לנו גשם. שמו של השיר במקור הוא 'תפילת גשם', שם המהדהד את 'תפילת הגשם' הנאמרת בתפילת מוסף של שמיני עצרת. זאת ועוד, התפיסה שגידולי האדמה מתפללים נשענת על מסורות יהודיות ידועות (דוגמה מוכרת היא 'שירת העשבים' של נעמי שמר, שנסמכה על דברי ר' נחמן מברסלב]; וכך שיר חדש, ציוני וארץ ישראלי, נקשר אל שורשים יהודיים עתיקים (ונראה כי עולה מכאן ה'גירסא דינקותא' של המחבר, לוין קיפניס). השיר הולחן בנעימה רכה ואיטית במקצת, המעבירה הן את המצוקה והצורך העז והן את נימות התחינה והתפילה האופפות את השיר (ורוב ביצועי השיר אכן שומרים על נימה זו). המילים 'גשם, גשם', הפותחות את כל שורות שלושת הבתים, הולחנו כתַצְלִיל [=אונומטופיאה], באופן המנסה לחקות את צליל טפטופן של טיפות הגשם, וכך נוצרה התאמה בין המילים ללחן.
|