audio items
snunit

על הנסים (לפורים)

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
  • 3.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) יצחק נהרי
Play songs in order
playerSongImg
Title על הנסים (לפורים)
Scale מקאם: נאווה
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
About
  • "על הניסים" היא תוספת מיוחדת לתפילת העמידה ולברכת המזון, הנאמרת בפורים.

    תוספת זו חולקת פתיחה משותפת עם קטע מקביל, אשר מתוסף לתפילה ולברכת המזון בחג החנוכה. הפתיחה המשותפת לשני החגים מקדימה ומתארת אירוע הצלה פלאי שאירע "בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה" - כלומר: בהיסטוריה של העם היהודי באותו תאריך. בהמשך הקטע מסופר בקצרה סיפורו של החג. שני קטעים אלה מכונים על שם המלים הפותחות אותם - "על הניסים".

    מקורו של קטע התפילה וזמן חיבורו המדויק אינו ידוע. הוא איננו מתועד בכתב לפני סידורי הגאונים, אולם זאת מפני שעד תקופה זו לרוב הועברו התפילות בעל פה.

    באופן הולם, מיקומו של הקטע בתפילת העמידה הוא בתוך ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות" , שעניינה הודאה לאל על כל הטובות שגמל עם האדם ועם העם היהודי. שם מצטרפים ניסי החג לפירוט רצף של עניינים אשר עליהם מודה המתפלל. גם בברכת המזון משתלב הקטע בהקשר דומה של הודאה.

    תוכן קטע התפילה "על הניסים" לפורים הוא הבעת תודה על נס מפלתו של המן בן המדתא, והצלת היהודים מתכנית ההשמדה שרקם. הקטע מספר בקצרה את סיפור ההצלה כפי שמובא בהרחבה במגילת אסתר.

    קטע תפילה זה מהווה שחזור של האירועים, המקום והזמן, אשר חג הפורים מבקש להזכיר: ימי מרדכי ואסתר, אשר מתוארים בתיאור חי. הביטוי "בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה", אשר מופיע גם בברכות על קריאת מגילת אסתר והדלקת נרות חנוכה, ואשר הפך למטבע לשון, מזמין חוויה מחדש של האירועים הפלאיים של החג בלב המתפלל.

    מילות קטע תפילה זה זכו ללחנים שונים, ויש ששרים אותם כעין פזמון אף מחוץ לסדר התפילה, במסיבות פורים ובסעודת היום.

    בנוסח התימני הבלדי של הקטע חוזר הפועל "עמד" פעמיים, ומשמש כמוטיב: פעם אחת בתיאור פעולתו של המן הרשע, ש"עָמַד עֲלֵיהֶם [על היהודים]" וניסה להשמידם, ופעם שניה בתיאור פעולותיו של הקדוש ברוך הוא, עליו נאמר "עָמַדתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם" - כלומר: הצלת אותם ולחמת את מלחמתם. מוטיב זה, שבו נעשה שימוש בפועל זהה בתיאור פעולותיו של האויב ושל המושיע כאחד, מעמיד אותם באנלוגיה: אם המן הרשע עומד על עם ישראל בניסיון להרגו, הקב"ה עומד כמושיע, ומובן מי מבין השניים מנצח.

    בנוסח זה אף מתוספת לעניין ההודאה על העבר בקשה על העתיד: "כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת"

    שכמו שבעבר הציל הקב"ה את ישראל מיד אויביו בדרך פלאית, כך יציל הקב"ה את המתפללים ואת העם היהודי בזמן הזה.

Have more information? Found a mistake?