audio items
snunit

אפודי שש

Enlarge text Shrink text
  • Prayer
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל;ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
  • 4.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים כהן
Play songs in order
playerSongImg
Title אפודי שש
Scale כללי
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
About
  • פיוט מתוך קדושתא, הקדמה לאמירת הקדושה. הפיוט מתאר כיצד ביקום כולו מהללים את האל ומקדשים את שמו, רגע לפני שקהל המתפללים מצטרף לצבא השמיים באמירת הקדושה. 'אפודי שש' נֶאֱמר עד היום במסורת הספרדים ועדות המזרח בתפילת שחרית של יום הכיפורים. מחבר הפיוט על פי המחקר הוא ר' יוסף בן אביתור, הגם שבסידורים הוא מיוחס לרבי יהודה הלוי.

    הפיוט כתוב על פי תבנית קבועה ומסודרת:
    כל שתי שורות מתחילות באות אחרת מן האלפבית על פי הסדר (א-ל)


    כל בית בנוי מארבע שורות, כאשר כל שורה נחתמת בביטוי קבוע ("אוֹמְרִים קָדוֹשׁ" או: "אוֹמְרִים בָּרוּךְ"), והשורה האחרונה נחתמת בשילוב של שני הביטויים: "אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ". השורה הראשונה והשלישית בכל בית מתייחסות למלאכים, והשורה השניה והרביעית מתייחסות לעם ישראל. בסוף כל בית מגיע הפזמון החוזר: "לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת, לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת, קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ".

    המבנה הצורני הכפול מבטא את החלוקה התוכנית לשניים: חלוקה בין שמיים וארץ, והשוואה בין המלאכים לבין בני ישראל. השוואה זו מקורה עוד במדרשים שונים בהם מסופר על מעין תחרות בין המלאכים לבין עם ישראל. הקב"ה הוא מצד אחד "יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת" – כלומר זה שמהולל על ידי בני ישראל ("יושב תהלות ישראל": תהלים כב, ד), ומצד שני הוא "רוֹכֵב עֲרָבוֹת" (ע"פ תהלים סח, ה), כלומר: נמצא בעולמות העליונים, ב"עֲרָבוֹת", ומשובח בפי מלאכיו. התחרות בין שני הצדדים חוזרת בפיוטים נוספים של הימים הנוראים, ובפרט יום הכיפורים, שבו נמנעים היהודים ממאכל ומעינוגים שונים ולובשים לבן, ובכך נעשים דומים למלאכים, וכן בפיוט הקדום 'אשר אימתך' מאת יניי.

    האמצעי האומנותי הבולט בשיר, מלבד ההשוואה הקבועה בין המלאכים לישראל, הם הכינויים. כמעט בכל שורה בשיר נעשה שימוש בכינוי כלשהו, המבוסס על המקרא או על המדרש. "אֲפוּדֵי שֵׁשׁ", למשל, הוא כינוי למלאכים, החגורים בשש כנפיים (ע"פ ישעיה ו, ב. "אֵל שׂוֹנֵא שֵׁשׁ" הוא כינוי לקב"ה, השונא במיוחד שש מידות רעות "שש הנה שנא ה'" (משלי ו, טז). רשימת הכינויים שבפיוט אינה רשימה אלפבתית סתמית או אקראית. פעמים רבות קיים קשר בין הכינוי שנבחר באותו הבית עבור המלאכים לבין הכינוי שנבחר לישראל. למשל: היכן שהפייטן בוחר לתאר את המלאכים כ"טְבוּלִים בְּנָהָר" (טהורים), הוא בוחר לתאר את ישראל כ"טְבוּעִים בְּבוֹר בְּרִית" (מצויים בגלות), תוך שימוש בדימוי נוסף מתחום המים.

    בתחרות בין המלאכים לישראל, הפיוט נותן עדיפות לישראל, שאומרים גם "קדוש" וגם "ברוך". "אומרים קדוש" מתייחס לאמירת "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות", שע"פ הכתוב בישעיה (ו, ג) היא הקדושה שקוראים זה אל זה המלאכים. "אומרים ברוך" מתייחס ככל הנראה לאמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" שבקריאת שמע. המלאכים אומנם עשויים מאש ("בְּהוּקִים בָּאֵשׁ, לְיוֹצְרָם מֵאֵשׁ"), אבל עם ישראל – הגם שאינו עשוי מאש – הוא בחון באש ובמים: "בְּחוּנִים בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם", כלומר: עמד בנסיונות ובקשיים רבים בעבודתו את האלוהים.

    כיום נאמר הפיוט במסורות הספרדים, עדות המזרח וחלק מבני תימן בחזרת הש"ץ של שחרית ביום הכיפורים. על פי חלק מהמנהגים מלֻוָּוה אמירת הפיוט במעין דיאלוג מוזיקלי בין החזן והקהל: החזן אומר את השורות המתחלפות והמתפללים עונים לו בסיומי השורות "אומרים קדוש" ו"אומרים ברוך", "אומרים קדוש וברוך" וכן את הפזמון החוזר.

Have more information? Found a mistake?