audio items
snunit

אלו עשר מכות

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי לואי גארב
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו שמואל טולדנו
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס מיכאל סיטבון
  • 4.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) שלום צדוק
Play songs in order
playerSongImg
Title אלו עשר מכות
Scale כללי
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
About
  • קטע זה מתוך ההגדה, הנאמר לפני הפיוט הידוע "דיינו", הוא אוסף דרשות של חכמים על עשר המכות. דרשות אלו אינן נזכרות במשנה וברוב הנוסחאות שנשתמרו בגניזה הן אינן מופיעות. בסידור רס"ג הדרשות מופיעות בסוף ההגדה (לומר שאינן מעיקרה), ובנוסח הרמב"ם הקטעים הנ"ל אינם נמצאים כלל (עם זאת, ישנה עדות בשם רבי אברהם בנו של הרמב"ם שבביתם נהגו לומר דרשות אלו כדי לקיים את המצווה להרבות בסיפור יציאת מצרים). ד"ר דניאל גולדשמידט מציין בהגדה של פסח שההדיר, שמקורן של הדרשות הוא במדרשי ההלכה: מכילתא דרבי ישמעאל ומכילתא דרבי שמעון בר יוחאי. מתחילה לא היה מקומן בתוך ההגדה שכן הן עוסקות בנס קריעת ים סוף, אלא שבמהלך הדורות המשיכו לדרוש ולספר גם בנס קריעת ים סוף (שהתרחש בשביעי של פסח), משום שהוא היווה המשך והשלמה לסיפור גאולת מצרים.
    הדרשה הראשונה היא של רבי יהודה המחלק את המכות לשלוש קבוצות - זאת בשונה מן הפירוש הנפוץ המחלק את המכות לשתי קבוצות בנות 5 מכות. רבי יהודה קורא לכל קבוצה בשם על פי ראשי התיבות של המכות בה – דצ"ך, עד"ש, באח"ב.
    שלוש הדרשות הבאות - של ר' יוסי הגלילי, ר' אליעזר ור' עקיבא - מראות כיצד לקו המצרים בכפל כפליים כאשר המשיכו במריים על אף מכת הבכורות ורדפו אחרי בני ישראל. דרשות אלו אמנם מדגישות את עוצמת המכות, אך בעיקר מדגישות את עוצמת העונש למצרים, שהתרחש בזמן הנס הגדול של קריעת ים סוף.
    כשם שבזמן אמירת "דם ואש ותמרות עשן" מטיפים שלוש פעמים יין מן הכוס, כך גם עושים בכל פעם שמונים מכה מהמכות (עשר הטפות) ואחר כך מטיפים שלוש הטפות נוספות כשאומרים את הסימנים של רבי יהודה. לאחר ששופכים את כל היין שבכוס , שוטפים היטב את הכוס מבפנים ומבחוץ ומוזגים שוב יין לתוך הכוס.
    רבי דוד אבודרהם, פרשן התפילה הנודע (ספרד, המאה ה-14), נתן למנהג הטפת היין טעם מעניין ומפתיע – מדובר בדמעות סמליות על סבלם של המצרים. לומר שגם אם חטאו המצריים ופשעו, אין אנו שמחים לאידם אלא מצטערים על המדרגה אליה הגיעו והסבו עונש איום לעצמם. ובזה מתגלה מסר חשוב ביותר – למצרים הגיעו העונשים שנענשו בהם על אכזריותם ואין אנו מוחלים להם, אבל מאידך אין לנו הנאה מהריגתם ומענישתם אף שזו נעשתה מתוך משפט צדק של הקב"ה, דיין האמת שכל משפטיו צדק ואמת.


Have more information? Found a mistake?