|
בבית נאוה / ר' רפאל ענתבי בְּבֵית נָאוָה בּוֹ אֶשְׂמַח וְאָגִיל אַל נָא תָּשִׂים בּוֹ רוֹדֵם חֲסִין אָז שִׁיר אוֹמַר טַהֵר חוֹבִי נֶאֱמָן נֶאֱמָן טַהֵר מַהֵר כַּשֶּׁלֶג חַוֵּר לוֹ עַבְדָּךְ נוֹדֵד וְנֶעֱזָב לָךְ יוֹחִיל לְעוֹלָמִים בְּעִיר חֶמְדָּה לְךָ רוֹעִי אָשִׁיר אֵלִי תָרוּם אָשִׁיר לָעַד בְּשִׁיר תּוֹדָה בְּעִיר חֶמְדָּה לְךָ אָשִׁיר יָהּ נָא אֵלִי תָרוּם אָשִׁיר לָעַד בְּעִיר חֶמְדָּה לְךָ רוֹעִי יָהּ נָא אֵלִי תָרוּם אָשִׁיר לָעַד יָהּ נָא בְּעִיר חֶמְדָּה לְךָ רוֹעִי אָשִׁיר לָעַד אָשִׁיר אֵלִי תָרוּם אָשִׁיר יָהּ אֵל יָהּ אֵלִי בְּעִיר חֶמְדָּה לְךָ רוֹעִי רוֹעִי אָשִׁיר אֵלִי תָרוּם אָשִׁיר לָעַד בְּשִׁיר תּוֹדָה אֲהַלֵּל לָעַד |
|
שיר לכל עת במנהג ספרד-ירושלים, מאת ר' רפאל ענתבי, מגדולי פייטני חלב (המאות ה-19-20). מילות הפיוט פשוטות ואופיו כשל שיר עממי משום שנכתב מלכתחילה בהתאמה ללחן ערבי ידוע. במרכז השיר עומדת תשוקת הפייטן לזכות ולשיר לפני הקב"ה בבוא הגאולה, בבית המקדש. תשוקה זו שבה ומתנסחת על ידו בצורות שונות, כמותן יש הרבה במסורת הפיוט בכלל. אלא שכאן יש גם נקודת ייחוד מעניינת מאוד: את מצבו כחוטא מתאר הדובר במלים "נוֹדֵד וְנֶעֱזָב". דומה שבמטבע לשון זו ניתן לשמוע גם הד לתחושה אישית, ולא רק לעמדה הציבורית של עם ישראל כולו הנודד בגלויותיו; על רקע זה, התקווה לשיר בבית המקדש אינה רק ביטוי נוסף לייחולי קיבוץ הגלויות, אלא תקווה ממשית שעיקרה המעבר ממרחבי הנדודים ותחושת הבדידות הנלווית להם, אל המקום האחד, מקום השראת שכינה. |
| •בְּבֵית נָאוָה בּוֹ אֶשְׂמַח וְאָגִיל – בבית המקדש אני עתיד לשמוח; הצירוף 'בְּבֵית נָאוָה' על פי תהלים (צג, ה): עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ ה' לְאֹרֶךְ יָמִים. משמעות הצירוף בפסוק היא שהקדושה מעניקה נוי ויופי לבית ה'. אַל נָא תָּשִׂים בּוֹ רוֹדֵם חֲסִין – אל תיתן לרשעים לשלוט בבית המקדש. הצירוף 'רוֹדֵם חֲסִין' יכול להתפרש כאן בכפל משמעות: א. כינוי לרשעים, משורש ר.ד.ה. ב. בקשה לקב"ה, שכינויו 'חֲסִין' על פי תהלים (פט, ט): ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ, שירדה את הרשעים וישלוט בהם. אָז שִׁיר אוֹמַר – או אזאשא לך שיר. ההבטחה לשיר לקב"ה בזמן הגאולה רווחת בפיוטים רבים מהדורות האחרונים ובכלל. טַהֵר חוֹבִי נֶאֱמָן – מחל לפשעי. 'נֶאֱמָן' – כינוי לאל על פי דברים (ז, ט): וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר. מַהֵר כַּשֶּׁלֶג חַוֵּר לְעַבְדָּךְ – אנא ממך, הזדרז להלבין את חטאי כשלג. דימוי החטא לגורם אדום שיש להלבינו כדי לנקותו, מבוסס על ישעיהו (א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. נוֹדֵד וְנֶעֱזָב – הפייטן מתאר את עצמו כ'נוֹדֵד וְנֶעֱזָב', אולי בזיקה לענשו של קין, כאמור בבראשית (ד, יג-יד): וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל ה' גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי. לָךְ יוֹחִיל לְעוֹלָמִים – אתפלל לכבודך תמיד, בבוא הגאולה. בְּעִיר חֶמְדָּה לְךָ רוֹעִי אָשִׁיר אֵלִי תָרוּם – בעיר הקודש אשיר לך בבוא העת, ואשגבך. 'בְּעִיר חֶמְדָּה' – פרפראזה על הצירוף המופיע בירמיהו (ג, יט): וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי... 'רוֹעִי' הוא כינוי לקב"ה על פי תהלים (כג, א): מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר. אָשִׁיר לָעַד בְּשִׁיר תּוֹדָה – שירי המכבד אותך יהא תמיד על שפתי, ברוח דברי משורר התהלים (צה, ב): נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ. מכאן ואילך חוזרים אותם היגדים בצורות שונות אך בניסוח כמעט זהה. |
| Title |
בבית נאוה |
|---|---|
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
