|
צאינה וראינה / שיר השירים (ג, יא) צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ |
|
פסוק ממגילת שיר השירים (ג, יא) הנאמר בקהילות הספרדיות בזמנים מיוחדים, בהם מוציאים יותר מספר תורה אחד מארון הקדש, בדרך כלל בחגים, ובמיוחד בחג השבועות. במקורו חותם הפסוק קטע שירי קצר ממגילת שיר השירים, המוקדש לתיאור מיטת הכלולות של שלמה המלך. נראה שקריאת הפסוק בחג שבועות דווקא נסמכת על מסורת חז"ל, בה נדרש פסוק זה לציון חתונה אחרת – חתונתם של הקדוש ברוך הוא ועם ישראל, שהתרחשה כביכול בשני שלבים: ביום מתן תורה (המצוין בשבועות), וביום חנוכת בית המקדש. מסורת זו מתועדת לראשונה במשנה החותמת את מסכת תענית (פ"ד, מ"ח) – משנה המוקדשת כשלעצמה לתיאור מנהגי ט"ו באב: "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים... ומה היו אומרות? בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך; אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה – 'שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל' (משלי לא, ל)... וכן הוא אומר: 'צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו' (שיר השירים ג, יא); 'ביום חתונתו' – זו מתן תורה, 'וביום שמחת לבו' – זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו אמן". המעבר האלגורי מחתונה פרטית לחתונה לאומית, המבטאת את הקשר המהודק שבין עם ישראל ואלוהיו, אך טבעי הוא, בהתחשב במסורת הפרשנות האלגורית למגילת שיר השירים; ואולם, דומה כי כוחו של מעבר זה יפה דווקא מתוך תשומת לב לדימוי הארצי הראשוני שביסודו – שאין כאהבת גבר ואשה לתיאור אהבת האל ועמו. |
| Title |
צאינה וראינה |
|---|---|
| Scale |
כללי |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
