|
נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ ה' אֱלֹוהֵינוּ וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וּמְרַחֵם בְּכֹל עֵת צָרָה וְצוּקָה אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיּוֹת אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת הַמְהֻלָּל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים וַה' לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים וְהַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וּלְבָרֵךְ אֶת שְׁמֶךָ עַל אַחַת מֵאָלֶף אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ בְּרָעָב זַנְתָּנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָנוּ עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חָסָדֶיךָ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ לָנֶצַח עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּנוּ וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה וְכָל לְבָבוֹת יִירָאוּךָ וְכָל קֶרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ כַּדָּבָר שֶׁכָּתוּב כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ מִי יִדְמֶה לָּךְ וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ וּמִי יַעֲרָךְ לָךְ הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קָדְשֶׁךָ כָּאָמוּר לְדָוִד בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְכָל קְרָבַי אֵת שֵׁם קָדְשׁוֹ הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּךָ הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶךָ הַגִּבּוֹר לָנֶצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶיךָ הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׂב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ וְכָתוּב רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְהַלָּל וּבְדִבְרֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְרוֹמָם וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְהַדֵּר לְבָרֵךְ לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ כִּי לְךָ נָאֶה ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה עֹז וּמֶמְשָׁלָה נֶצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶלֶךְ אֵל חֵי הָעוֹלָמִים |
|
ברכה מפויטת הנאמרת בשבתות ובימים טובים לאחר "פסוקי דזמרא" [=חטיבת פרקי התהלים והפסוקים העוסקים בשבח הקדוש ברוך הוא ונאמרים בתפילת שחרית לפני קריאת שמע וברכותיה], וכן בהגדה של פסח. מכונה גם 'ברכת השיר', בעקבות שיטת האמורא ר' יוחנן בביאור משנה ממסכת פסחים, המתארת את הכוס הרביעית שבליל הסדר (פ"י, מ"ז): "רביעי [=כוס רביעי] גומר עליו את ההלל, ואומר עליו "ברכת השיר". בשאלת זיהויה של 'ברכת השיר' נחלקו חכמים בגמרא (בבלי פסחים, קיח ע"א): "מאי [=מה היא] ברכת השיר? רב יהודה אמר: 'יהללוך ה' אלהינו' [=ברכת 'יהללוך', הנאמרת כיום בחתימת 'הלל'], ורבי יוחנן אמר: 'נשמת כל חי' [=ברכת 'נשמת כל חי']". סוגייה קצרה זו הולידה סבך הלכתי יוצא דופן במנהגי ליל הסדר: יש מן הפוסקים שהכריעו כדעת רב יהודה, ש'ברכת השיר' האמורה ללוות את הכוס הרביעית היא ברכת 'יהללוך', יש שהכריעו כדעת ר' יוחנן, שברכת 'נשמת כל חי' היא זו. יש שביקשו להכריע כר' יוחנן אלא שחששו מלבטל את דעת רב יהודה, ויש שסברו שר' יוחנן עצמו רק הוסיף על דברי רב יהודה ברכה שנייה, ולא בא להחליף את ברכת 'יהללוך'; הפתרון לסבך זה, וכך הוא המנהג הרווח בימינו ומודפס ברוב ההגדות, יוצא ידי חובת כל הדעות: בימינו אנו נוהגים לומר את שתי הברכות – ברכת 'יהללוך' לאחר אמירת 'הלל', בלא חתימה במטבע ברכה ('ברוך אתה ה'), וברכת 'נשמת כל חי' לאחר אמירת 'הלל הגדול', הלא הוא מזמור קלו בתהלים ("הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ...") – הפעם, בברכה ("בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת..."). ואף לדעת הסוברים כרב יהודה, אין ספק כי השם 'ברכת השיר' יפה לתפילתנו, שכולה שבח, ברכה והלל חובקים-כל לקדוש ברוך הוא, אל ההודאות. ברכת 'נשמת כל חי' היא מן הברכות הקדומות ביותר; בצורתה הנוכחית התגבשה כנראה תוך כמה דורות, ולא בבת אחת. יש מן החוקרים הסבורים כי היא מורכבת מכמה ברכות קצרות שצורפו זו לזו, ויש מהם הסבורים כי יסודה בברכה אחת שהלכה והתעבתה עם השנים. פרשה מעניינת ביותר קשורה בשאלת מחברה של התפילה: בימי הביניים רווחה בקרב יהודים אגדה לפיה מחבר 'נשמת כל חי' – ככל שהדבר נשמע מפתיע – אינו אלא פטרוס, מהחשובים שבשליחיו של ישו הנוצרי; מסורת אחרת טענה כי שם המחבר הוא 'יצחק', המשוקע כביכול באקרוסטיכון במילה השנייה בכל צלע בטור "בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְהַלָּל / וּבְדִבְרֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ / וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְרוֹמָם / וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ"; אולם לשתי המסורות אין כנראה בסיס היסטורי מוצק לסמוך עליו, וממילא נותר מחברה הראשוני של תפילתנו עלום ואפוף סוד. |
| Title |
נשמת כל חי |
|---|---|
| Scale |
כללי |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
ברכה מפויטת הנאמרת בשבתות ובימים טובים לאחר "פסוקי דזמרא" [=חטיבת פרקי התהלים והפסוקים העוסקים בשבח הקדוש ברוך הוא ונאמרים בתפילת שחרית לפני קריאת שמע וברכותיה], וכן בהגדה של פסח. מכונה גם 'ברכת השיר', בעקבות שיטת האמורא ר' יוחנן בביאור משנה ממסכת פסחים, המתארת את הכוס הרביעית שבליל הסדר (פ"י, מ"ז): "רביעי [=כוס רביעי] גומר עליו את ההלל, ואומר עליו "ברכת השיר". בשאלת זיהויה של 'ברכת השיר' נחלקו חכמים בגמרא (בבלי פסחים, קיח ע"א): "מאי [=מה היא] ברכת השיר? רב יהודה אמר: 'יהללוך ה' אלהינו' [=ברכת 'יהללוך', הנאמרת כיום בחתימת 'הלל'], ורבי יוחנן אמר: 'נשמת כל חי' [=ברכת 'נשמת כל חי']".
סוגייה קצרה זו הולידה סבך הלכתי יוצא דופן במנהגי ליל הסדר: יש מן הפוסקים שהכריעו כדעת רב יהודה, ש'ברכת השיר' האמורה ללוות את הכוס הרביעית היא ברכת 'יהללוך', יש שהכריעו כדעת ר' יוחנן, שברכת 'נשמת כל חי' היא זו. יש שביקשו להכריע כר' יוחנן אלא שחששו מלבטל את דעת רב יהודה, ויש שסברו שר' יוחנן עצמו רק הוסיף על דברי רב יהודה ברכה שנייה, ולא בא להחליף את ברכת 'יהללוך'
Have more information? Found a mistake?
