|
מה נאכל בסעודה הזו מַה נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מַה נִּשְׁתֶּה בִּסְעוּדָה הַזּוֹ יַיִן הַמְשׁוּמָר יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִי יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בִסְעוּדָה הַזּוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִי יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה בִסְעוּדָה הַזּוֹ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִי יְנַגֵּן לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ דָּוִד הַמֶּלֶךְ יְנַגֵּן לָנוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִי תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִרְיָם הַנְּבִיאָה מִרְיָם הַנְּבִיאָה תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ יְנַגֵּן לָנוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִי תָּשִׁיר לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה תָּשִׁיר לָנוּ מִרְיָם הַנְּבִיאָה תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ יְנַגֵּן לָנוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִי יְבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בִסְעוּדָה הַזּוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא יְבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה תָּשִׁיר לָנוּ מִרְיָם הַנְּבִיאָה תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ יְנַגֵּן לָנוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִי יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא יְבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה תָּשִׁיר לָנוּ מִרְיָם הַנְּבִיאָה תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ יְנַגֵּן לָנוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ |
|
פיוט לפסח במנהג קהילות שונות (אפגניסטן, ג'רבה, לוב), שמחברו, זמנו ומקומו אינם ידועים לנו. בידי חלק מיהודי לוב יש מסורת לפיה שמעו את הפיוט מחיילי הבריגדה; יש גירסה ביידיש לשיר זה כמו גם גרסה עממית ישראלית. פיוטנו כולל שמונה מחרוזות, כל אחת מהן נפתחת בשאלה כגון "מַה נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ?"; "מִי יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בִסְעוּדָה הַזּוֹ?"; "מִי יְנַגֵּן לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ?"; "מִי תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ?" – שאלות פשוטות לכאורה, שהתשובות המתבקשות להן אמורות אולי להיות לקוחות מן ההקשר הריאלי של הסעודה. אך הציפייה לתשובות כגון 'נאכל מצות', 'סבא יגיד לנו דברי תורה' וכיוצא באלה תשובות, מתבדה פעם אחר פעם; במקומן מציע הפייטן תשובות המוליכות את שומעי הפיוט הרחק על כנפי הדמיון למחוזות אחרים: "שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ"; "מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בִּסְעוּדָה הַזּוֹ"; "דָּוִד הַמֶּלֶךְ יְנַגֵּן לָנוּ"; "מִרְיָם הַנְּבִיאָה תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ". לא רק שאין כאן זכר לסעודת פסח דווקא, אלא אף אין כאן זכר לסעודה 'רגילה' כלל; תחת זאת, מתוארת בין טורי השיר סעודה אוטופית, סעודת אחרית הימים, מעין הסעודה הנזכרת במקורותינו, אותה עתיד הקדוש ברוך הוא לערוך לצדיקים. שני מאפיינים עיקריים קושרים בין פיוטנו ובין כמה מפיוטי פסח הנפוצים יותר בקהילות ישראל: ראשית, התבנית הדיאלוגית הבנויה שאלות ותשובות משתלבת היטב בליל הסדר, המועיד תפקיד מרכזי לעצם מעשה השאלה – ודי אם נזכיר את שאלות הבנים להוריהם: 'מה נשתנה הלילה הזה?' ו'מה העבודה הזאת לכם?'; התבנית הדיאלוגית עומדת גם בבסיס הפיוט 'אחד מי יודע'. שנית, צבירת התשובות לשאלות השונות זו על גבי זו, והחזרה עליהן, ההולכת ומתארכת בכל מחרוזת, מתכתבת עם פיוטים כמו 'חד גדיא', ושוב – 'אחד מי יודע'; שמא אין זה מקרי שבניגון האפגאני ל'מה נאכל' (ניתן להאזין לו באתר), מזמרים הפייטנים את חלקה הפנימי של כל מחרוזת בקצב מהיר ההולך וגובר, בעוד את קטעי המסגרת – השאלה והסיכום – מזמרים הם בקצב איטי ושלו, ממש כפי שמקובל בכמה ממסורות הניגון האשכנזיות ל'חד גדיא' ו'אחד מי יודע'. הקִרבה בין המנהגים מחזקת את האווירה הדומה הנרקמת על ידם – אווירה משׂחקית, משועשעת משהו, המעלה את חינם המיוחד בעיני שומעיהם, מבוגרים וילדים כאחד. |
| Title |
מה נאכל בסעודה הזו |
|---|---|
| Scale |
כללי |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
