|
אור עליון / ר' אליהו חמווי חַי חַי חַי חַי אוֹר עֶלְיוֹן מֵאִיר כַּסַּפִּירִים כְּזֹהַר מְאוֹרוֹת בָּרִים נָשִׁיר לוֹ בְּשִׁיר הַשִּׁירִים יַחַד כָּל זֶרַע שִׁבְטֵי יָהּ לִפְנֵי רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת הוּא בוֹחֵן כָּל הַלְּבָבוֹת יִקְרְבוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת וְעַם נִבְרָא יְהַלֵּל יָהּ יוֹם שַׁבָּת אֲנִי קוֹבַעַת לְשׁוֹרֵר כְּקוֹל תְּרוּעַת בְּחָכְמָה בִינָה וָדַעַת וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂה יָהּ הוּא יוֹם מְנוּחָה קְרָאתוֹ וּבִגְדֻלָּה קִדַּשְׁתּוֹ וְגַם בִּגְבוּרָה אִזַּרְתּוֹ עֹז הָדָר הוּא הַלְלוּ יָהּ וְיָצִיץ תִּפְאֶרֶת גּוֹאֵל וְיִבְנֶה בִּנְיַן אֲרִיאֵל הוֹד וָנֶצַח לְיִשְׂרָאֵל כִּי הִנֵּה שָׁם בָּחַר לוֹ יָהּ חַזֶּק נָא יְסוֹד וּמִגְדָּל וְשַׂגֵּב עִיר קָדְשָׁךְ וָדַל וְשֵׁם יָהּ יִתְקַדַּשׁ יִתְגַּדַּל וְאָז נֹאמַר הַלְלוּיָהּ |
|
על פי התפיסה הקבלית, עשר הספירות הן עשרה גילויים של האל בעולם, עשרה נתיבים בהם העולם מתקיים והן עשר דרכים לעבוד את האל. בפיוט "אור עליון" מתאר הפייטן את הופעת השבת דרך עשר הספירות ואת עבודת ה' בעשרה נתיבים אלו, במיוחד ביום השבת, יום שבו גילוי האל ודרכי האל ניכרים יותר בעולם. השיר מושר בשירת הבקשות של יהודי חאלב ובדומה לשירים קבליים אחרים בשירת הבקשות, גם הוא פותח במילה "אור" כמו למשל הפיוטים "אור צח ומצוחצח" או "אור צח ופשוט". |
| • אוֹר עֶלְיוֹן – האור האלוהי. • מֵאִיר כַּסַּפִּירִים – ספיר היא אבן יקרה ומאירה. הדימוי של אור עליון לאור אבן הספיר מופיע בתיאור מעשה מרכבה ביחזקאל א, כו: וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת... הספירות מכונות כך על שם הספיר, שמאירות כספיר. • מְאוֹרוֹת בָּרִים – מאורות זכים. • כָּל זֶרַע שִׁבְטֵי יָהּ – כל זרע ישראל. • רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת – כינוי לאל שוכן מרומים. ערבות הוא אחד משבעת הרקיעים, כפי שמופיע במסכת חגיגה יב, ע"ב: א"ר יהודה שני רקיעים הן שנאמר הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים ר"ל אמר שבעה ואלו הן וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות. ביטוי זה מופיע בתהלים סח, ה: שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו. • בוֹחֵן כָּל הַלְּבָבוֹת – ה' רואה ויודע את אשר בלבבו של האדם. ביטוי המופיע כמה פעמים במקרא, למשל במשלי יז, ג: מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת ה'. • יִקְרְבוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת – ראשי העם. על פי הלשון בבמדבר לו, א: וַיִּקְרְבוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמִשְׁפַּחַת... • וְעַם נִבְרָא יְהַלֵּל יָהּ – עם ישראל יהלל את האל. • בְּחָכְמָה בִינָה וָדַעַת – שלוש הספירות חכמה בינה ודעת. • וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂה יָהּ – שיבוץ מתהלים קיח, יז: לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ. • הוּא יוֹם מְנוּחָה קְרָאתוֹ – יום השבת נקרא יום מנוחה. • וּבִגְדֻלָּה ... – הפייטן מזכיר את עשר הספירות כפי שהן מופיעות בפסוק שממנו לומדים את כל עשר הספירות (דברי הימים א כט, יא): לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. הגדולה היא ספירת חסד. • וְגַם בִּגְבוּרָה אִזַּרְתּוֹ – אזכור לספירת גבורה. קשרת, חגרת את יום השבת בגבורה. הלשון על פי תהלים סה, ז: מֵכִין הָרִים בְּכחוֹ נֶאְזָּר בִּגְבוּרָה. • עֹז הָדָר הוּא – ספירת גבורה היא ספירה שמבטאת את העוז ואת ההדר. • וְיָצִיץ תִּפְאֶרֶת גּוֹאֵל – אזכור לספירת תפארת. בקשה להופעת הגואל. • וְיִבְנֶה בִּנְיַן אֲרִיאֵל – בקשה לבנין בית המקדש. • הוֹד וָנֶצַח לְיִשְׂרָאֵל – אזכור לספירות נצח והוד. ישראל הוא סמל לפרצוף זעיר אנפין המכיל את ששת הקצוות – שש הספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד. הוד ונצח הינם חלק מזעיר אנפין. • חַזֶּק נָא יְסוֹד – אזכור לספירת יסוד. • וּמִגְדָּל – מגדל פורח באוויר הוא יסוד, שאין לו על מי להשען. • וְשַׂגֵּב עִיר קָדְשָׁךְ וָדַל – פאר את ירושלים הדלה ואת ישראל הדל. דל זו המלכות שעליה נאמר שאין לה מגרמיה (מעצמה) כלום. כמו כן דל הוא גימטריא של שם אדנות במילוי דמילוי, שם המשויך לספירת מלכות. |
| Title |
אור עליון |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת;שבת;שירת הבקשות |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
