|
שער אשר נסגר / ר' שלמה אבן גבירול שַׁעַר אֲשֶׁר נִסְגַּר קוּמָה פְּתָחֵהוּ וּצְבִי אֲשֶׁר בָּרַח אֵלַי שְׁלָחֵהוּ לְיוֹם בּוֹאֲךָ עָדַי לָלִין בְּבֵין שָׁדַי שָׁם רֵיחֲךָ הַטּוֹב עָלַי תְּנִיחֵהוּ מַה זֶּה דְמוּת דּוֹדֵךְ כַּלָּה יְפֵה-פִיָה כִּי תֹאמְרִי אֵלַי שִׁלְחָה וְקָחֵהוּ הַהוּא יְפֵה עַיִן אָדֹם וְטוֹב רֹאִי רֵעִי וְדוֹדִי זֶה קוּמָה מְשָׁחֵהוּ |
|
פיוט מסוג "רשות" של ר' שלמה אבן גבירול, מגדול משוררי ספרד במאה ה־11. יהודי מרוקו נוהגים לשיר את הפיוט בשירת הבקשות של שבתות וירא, חיי שרה, ושבת ויצא, כל שבת בלחן אחר. אצל יהודי בבל מופיע הפיוט כשיר לליל הושענא רבא. בשני הבתים הראשונים מבקשת האהובה, עם ישראל, שהאהוב, הקב"ה, שהסתיר את פניו ממנה, ישוב להאיר את פניו אליה. היא מתרפקת בזכרונה וממנו שואבת תקווה שהא-ל ישוב אל מקדשו בתוכה. בבית השלישי פונה הדמות הבלתי מזוהה שאליה פנתה האהובה בבית הראשון, אל הכלה היפהפיה, כנסת ישראל, בשאלה לתיאור הדוד, שנענית על ידי האהובה בבית המסיים. אופי השיחה הקצרה מזכיר את הדיאלוגים שבשיר השירים הן מצד תוכנה הן מצד צורתה והשיבוצים המופיעים בה. זאב ברויאר מעיר כי כאן, כמו בפיוטים אחרים של רשב"ג, מעוררת הרעיה האלגורית, כנסת ישראל, את תשוקת הדוד, הקדוש ברוך הוא, באותו אופן שניתן למצוא בשירת החשק בת התקופה. לקראת סוף הפיוט מעורבים בתיאור הדוד, הא-ל, גם אפיונים של מלך המשיח ודָוִד. הלשון הפרטית המאפיינת פיוט זה נועזת וחדשה, לעומת מה שהיה מקובל בשירת הקודש עד רשב"ג (לפי ז' ברויאר, שירת הקודש של ר' שלמה אבן גבירול, עמ' 328). |
|
• שַׁעַר אֲשֶׁר נִסְגַּר - שער הגאולה, או שער הקשר בין כנסת ישראל לבין הדוד, החסום בגלות. |
| Title |
שער אשר נסגר / אפגניסטן / אברהם מור |
|---|---|
| Tradition |
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן |
| Melodic tradition |
שער אשר נסגר / אפגניסטן |
| מאפייני הקלטה -eng |
מסחרי |
| Scale |
כללי |
| Cycle of the Year |
לכל עת |
| Prayer Time |
אחר |
| Cycle of Life |
חתונה |
| Composer |
ללא מלחין ידוע |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
• שַׁעַר אֲשֶׁר נִסְגַּר - שער הגאולה, או שער הקשר בין כנסת ישראל לבין הדוד, החסום בגלות.
• קוּמָה פְּתָחֵהוּ - בניגוד לתמונה בשיר השירים (ה, ב-ו) ששם מבקש הדוד מרעיתו לפתוח לו, כאן מבקשת הרעיה מהדוד שיפתח את השער.
• וּצְבִי אֲשֶׁר בָּרַח אֵלַי שְׁלָחֵהוּ - הצבי הוא דימוי לאל, האהוב, לפי הפסוק האחרון בשיר השירים: בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים. כאן מבקשת הרעיה שהאהוב שברח ישוב אל אהובתו - כנסת ישראל.
• לְיוֹם בּוֹאֲךָ עָדַי - ביום שתבוא אלי, אל כנסת ישראל.
• לָלִין בְּבֵין שָׁדַי - בבית המקדש, לפי דרשת שיר השירים זוטא א "'בין שדי ילין' - זו השכינה שהיתה נתונה בין שני הכרובים". וראו גם בבלי יומא נד, ע"א.
• שָׁם רֵיחֲךָ הַטּוֹב עָלַי תְנִיחֵהוּ - כראשית הפסוק הנדרש משיר השירים א, יג צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין.
• מִי זֶּה דְמוּת דוֹדֵךְ - הדוד כביכול אינו מבין את בקשתה של הרעיה ושואל אותה מי הוא אותו דוד אותו היא מבקשת ומחפשת. השאלה מהדהדת לשיר השירים ה, ט מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד...
• כִּי תֹאמְרִי אֵלַי שִׁלְחָה וְקָחֵהוּ - שאת אומרת לי להביאו אלייך.
• הַהוּא יְפֵה עַיִן אָדֹם וְטוֹב רֹאִי - הרעיה משיבה בתיאורו של האהוב, כתיאורו של דוד המלך (שמואל א טז, יב): וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי. תיאור זה מתייחס גם לאהוב בשיר השירים ה, י דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה.
• רֵעִי וְדוֹדִי זֶה - זה אהובי, לפי שיר השירים ה ...זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם.
• קוּמָה מְשָׁחֵהוּ - לפי הפסוק בשמואל א טז יב וַיֹּאמֶר ה' קוּם מְשָׁחֵהוּ.
Have more information? Found a mistake?
