|
יום שבתון / ר' יהודה הלוי יוֹם שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכֹּחַ זִכְרוֹ כְּרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ הַיּוֹם נִכְבָּד לִבְנֵי אֱמוּנִים זְהִירִים לְשָׁמְרוֹ אָבוֹת וּבָנִים חָקוּק בִּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ וּבָאוּ כֻלָּם בִּבְרִית יַחַד נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע אָמְרוּ כְּאֶחָד וּפָתְחוּ וְעָנוּ יְיָ אֶחָד בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ בְּהַר הַמֹּר יוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר וְכָל פִּקּוּדָיו יַחַד לִגְמֹר חַזֵּק מָתְנַיִם וְאַמֵּץ כֹּחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ הָעָם אֲשֶׁר נָע כַּצֹּאן תָּעָה יִזְכּוֹר לְפָקְדוֹ בִּבְרִית וּשְׁבוּעָה לְבַל יַעֲבֹר בָּם מִקְרֵי רָעָה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ עַל מֵי נֹחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ |
|
פיוט זה מושר בקהילות אשכנז השונות בסעודה השנייה והשלישית של שבת. ר' יהודה הלוי מעביר את יונתו של נח, השבה ובשורת סוף המבול בפיה בדמות עלה זית, להקשר הלאומי. כך הוא מקשר יונה זו עם דימוי היונה לעם ישראל, לאור דרשות חז"ל לשיר השירים. את מנוחת כף רגלה של היונה לאחר המבול הוא מקביל למנוחת עם ישראל מדי שבת. לכאן מתקשרת אף שאיפת המנוחה הגדולה של ציון מזעף ההווה בחסד הגאולה העתידי, כפי שמבשר לה ישעיהו: כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'. (ישעיה נד, ט-י) מחברו של הפיוט הוא ר' יהודה הלוי, אולם לפי דיוואן ריה"ל של בראדי ולפי מהדורת שירי ריה"ל של דב ירדן, מסתבר שהנוסח שהשתרש כנוסח המושר אינו כולו שלו. פתיחת השיר, הבית הראשון ושני הבתים האחרונים הם של ריה"ל. הבית השני והשלישי, הפותחים במלים - וּבָאוּ כֻלָּם; דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ, הם של מחבר אחר, שאיננו יודעים מי הוא. |
| • יוֹם שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכּוֹחַ. זִכְרוֹ כְּרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ – אין לשכוח את יום השבת, משום שזכרו חשוב לפני ה' כריח הניחוח העולה מהקרבנות. • יונה – כינויים של ישראל (לפי שיהש"ר ב, לד; שמו"ר כא, ה ועוד). • ושם – ואז, בשבת. • וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹּחַ – זהו פסוק מאיוב ג, יז. • לִבְנֵי אֱמוּנִים – ישראל. • חָקוּק בִּשְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים – מצוות השבת חקוקה על לוחות הברית. • מֵרוֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ – הלוחות ניתנו מידיו של הקב"ה שהוא רב אונים וכוחו חזק. לפי פסוק מאיוב ג, יז. • וּבָאוּ כֻלָּם בִּבְרִית יַחַד – במעמד הר סיני. • כְּאֶחָד – ביחד. • נּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּח – לפי ישעיה מ, כט. • דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ בְּהַר הַמֹּר – ה' דיבר בהר סיני (המור – מלשון מור ובשמים ומלשון הוראה), ואמר: • "יוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר" – בשני הנוסחים של לוחות הברית בשמות כ, ח ובדברים ה, יב נזכרים לגבי מצוות השבת שני הפעלים "זכור" ו"שמור", וחז"ל אומרים ששניהם נאמרו בדיבור אחד. (בבלי, ר"ה כז ע"א; שבועות כג, ע"ב). • וְכָל פִּקּוּדָיו– את כל יתר המצוות. • יַחַד לִגְמוֹר – דו-משמעי: לסיים או ללמוד. • חַזֵּק מָתְנַיִם וְאַמֵּץ כֹּחַ – האדם יחזק עצמו בלימוד או בקיום המצוות. לפי נחום ב, ב. • הָעָם אֲשֶׁר נָע' כַּצֹּאן תָּעָה – העם הגולה. • יִזְכּוֹר – ה'. • לְפָקְדוֹ בְּרִית וּשְׁבוּעָה – להשגיח עליו ולזכרו בגלותו בזכות הברית והשבועה. • לְבַל יַעֲבוֹר בָּם מִקְרֵה רָעָה – שלא יקרה אותם דבר רע. • כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע עַל מֵי נֹחַ – כפי שנשבע שלא להחריב את העולם לאחר המבול. לפי ישעיה נד, ט. |
| Title |
יום שבתון / יוון- קורפו / חיים מנחם |
|---|---|
| Melodic tradition |
יום שבתון / יוון קורפו |
| מאפייני הקלטה -eng |
הקלטת שדה |
| Scale |
כללי |
| Cycle of the Year |
שבת |
| Prayer Time |
אחר |
| Composer |
ללא מלחין ידוע |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
לצפייה בתמונה בגודל מלא
Have more information? Found a mistake?
