audio items
snunit
Back to search results

ראשי חודשים לעמך נתת

Enlarge text Shrink text
  • Prayer
Play songs in order
All traditions אשכנז - אשכנז כללי תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions אשכנז - אשכנז כללי תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
  • 2.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
Play songs in order
playerSongImg
Title ראשי חודשים לעמך נתת
Cycle of the Year ראש חודש
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • רָאשֵׁי חֳדָשִׁים – ראשי חודש, בריבוי כפול. ראש חודש הוא היום בו (ובחודשים מסוימים: היומיים בהם) נפתח החודש החדש.
    • לְעַמְּךָ נָתַתָּ – אתה, הקב"ה, נתת לעם ישראל את ראשי החודשים.
    • זְמַן כַּפָּרָה – ראש החודש הוא יום מיוחד לכפרה, למחילת עוונות. את זאת למדנו מכך שהכתוב מצווה להקריב בו קרבן חטאת: וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה' (במדבר כח, טו). וראו מסכת שבועות ט, ע"ב.
    • לְכָל תּוֹלְדוֹתָם – לכל צאצאיהם.
    • בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן – כשהקריבו לפניך זבחים (=קורבנות) שהיו לרצון, לנחת רוח כביכול לפני הקב"ה, מקובלים ורצויים לפניו. ביום ראש החודש הקריבו בבית המקדש שני פרים, איל אחד, ושבעה כבשים, כמפורט בבמדבר כ"ח, י"א. זִבְחֵי רָצוֹן - דומה ללשון הפסוק בישעיה (נ"ו, ז'): "עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים", או לחילופין לפסוק בויקרא (י"ט, ה'): "וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַה', לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ". על פסוק זה פירש רש"י: "תחילת זביחתו תהא על מנת נחת רוח שיהא לכם לרצון", ונשמע שהכוונה שהרצון (כלומר: נחת הרוח) מהזבח הוא לא רק של הקב"ה, אלא גם של המקריב. ולכן "זִבְחֵי רָצוֹן" אפשר לפרש כזבחים שהם לרצון לפני הקב"ה, או לחילופין זבחים שהם נעשים ברצון ובשמחה מצד המקריב.
    • וּשְׂעִיר חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם – כחלק מעבודת בית המקדש ביום ראש החודש, הוקרב גם שעיר עזים (=תיש), ככפרה על עוונות. וּשְׂעִיר – תיש. חַטָּאת – קורבן המובא ככפרה על חטא מסוים.
    • זִכָּרוֹן לְכֻלָּם הָיָה – אולי ע"פ לשון הפסוק בבמדבר (י', י'): "... וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם... וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". לחלק משפט זה יש כמה גרסאות בנוסחאות התפילה השונות: יש אומרים כאן במקום "זִכָּרוֹן לְכֻלָּם הָיָה" – "זכרון לכולם יהיה". ויש אומרים: "זכרון לכולם היו" (גרסא הדומה יותר ללשון הפסוק), או "זכרון לכולם יהיו".
    • תְּשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא – ראש החודש קשור לא רק לכפרת עוונות אלא גם לתשועה מהאויבים. ע"פ הפרשן אבודרהם, לומדים זאת מכך שהפסוק (במדבר י', ט'): ״וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת, וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם״, שמדבר על תשועה מיד האויבים, נאמר סמוך לפסוק (שם פסוק י׳) ״וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת... וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם״. בשניהם גם מוזכר עניין הזכרון, ועניין התקיעה בחצוצרות. ע"פ פירושו של אבודרהם, ה"שונא" עליו מדבר הכתוב הוא היצר הרע, הרובץ לפתחו של האדם כדי לגרום לו לחטוא.
    • מִזְבֵּחַ חָדָשׁ – מזבח בבית המקדש השלישי, במקום המזבח הקודם שחרב.
    • בְּצִיּוֹן תָּכִין – תקים בירושלים.
    • וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו – ועל המזבח נקריב את הקורבנות של ראש החודש (כמו שפירטנו למעלה).
    • וְשִׁירֵי דָוִד עַבְדָּךְ – שירי דוד המלך, עבדו של הקב"ה, הכתובים בספר תהלים. דוד מכונה בכמה מקומות במקרא בכינוי "עבד", למשל: "וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי".
    • בְּעִירָךְ – בירושלים. ירושלים מכונה עירו של הקב"ה, כפי שניתן לראות בספר דניאל (ט', י"ט): "לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ".
    • הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבָּחָךְ – השירים של דוד המלך, שהיו שרים הלויים לפני המזבח בבית המקדש בשעת ההקרבה.
    • אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם – תאהב את עם ישראל לנצח. עוֹלָם – נצח. אַהֲבַת עוֹלָם – אהבה נצחית, על יסוד הפסוק בירמיה (ל"א, ב') : "וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ, עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד".
    • וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר – תזכור לעם ישראל את הברית שכרת עם אבותיהם: אברהם, יצחק ויעקב.
    • יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ – הלוואי שיעלה רצון לפניך לעשות את הדבר הזה; איווי לכך שהקב"ה ירצה את הדבר אותו מבקש המתפלל.
    • שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ – שתעלה את עם ישראל מהגלויות בשמחה לארץ ישראל, ארצו.
    • וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ – ותושיב את עם ישראל בצורה יציבה וקבועה בארצו. נטיעה היא מטאפורה להושבה איתנה בקביעות, ומקורה כבר בכמה מקורות במקרא; שם הנטיעה משמשת מטאפורה לחזרת עם ישראל לארץ, ביציאת מצרים או בגאולה העתידה: "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק" (ירמיהו ב', כ"א); "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם" (עמוס ט', ט"ו) ועוד.
    • בגבולנו – בארצנו, בתחום ארץ ישראל.
    • קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ – הקורבנות שהתורה מחייבת אותנו להקריב.
    • תְּמִידִים – קורבנות מסוג קורבן התמיד. את קורבן התמיד היו מקריבים בבית המקדש פעמיים בכל יום ויום: פעם אחת בבוקר ופעם אחת בין הערביים.
    • וּמוּסָפִים – קורבנות מסוג מוסף, שהיו מוקרבים בבית המקדש בימים מיוחדים, כמו: שבתות, ראשי חודשים, שלושת הרגלים, ראש השנה ויום הכיפורים.
    • וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה', פָּרִים בְּנֵי־בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה, שִׁבְעָה תְּמִימִם – פסוק מלא מהתורה (במדבר כ"ח, י"א), המפרט את הקורבן שמצווה עם ישראל להקריב בבית המקדש ביום ראש החודש. עֹלָה – קורבן הנשרף כולו על המזבח, ולא נאכלים חלקים ממנו על ידי הכהנים או מביאי הקורבן. תְּמִימִם – ללא מום.
    • וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כַּמְדֻבָּר – לצד קורבנות אלה היו מביאים מנחה ונסך. מנחה – מילולית: שי, דורון. קורבן מן הצומח (סולת). נסך – ניסוך, מזיגה של יין על גבי המזבח. כַּמְדֻבָּר – כפי שנאמר למשה; כפי שכתוב בתורה.
    • עֶשְׂרֹנִים – עישרון הוא מידת משקל מקראית. שני עשרונים הם כשלושה ק"ג של היום.
    • וְשָׂעִיר לְכַפֵּר – תיש כקרבן חטאת, המכפר על העוונות, כפי שנכתב למעלה.
    • וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם – שני קורבנות תמיד, אחד בבוקר ואחד בערב (כפי שנכתב למעלה).
    • לִישׁוּעָה – להצלה.
    • תְּחִלָּה וָרֹאשׁ – התחלה.
    • לְפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ – להצלת נפשנו, לגאולתנו.
    • מִכָּל הָאֻמּוֹת – מכל העמים.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject