Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׃ יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה־דָּעַת׃ אֵין־אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃ בְּכָל־הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם־אֹהֶל בָּהֶם׃ וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׃ מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל־קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׃ תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי׃ פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם׃ יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי־ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו׃ הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׃ גַּם־עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב׃ שְׁגִיאוֹת מִי־יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃ גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ אַל־יִמְשְׁלוּ־בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב׃ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
מזמור יט בתהלים נאמר במסגרת "פסוקי דזמרה" של תפילת שחרית בשבתות ובחגים, בכל המנהגים. |
|
• (א) לַמְנַצֵּחַ, הממונה על המקהלה או הנגנים, מִזְמוֹר לְדָוִד. חלקו הראשון של המזמור עוסק בכבוד ה' בעולם. (ב) הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים, מביעים בעצם הווייתם כְּבוֹד אֵל; ואת מַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד, מראה הָרָקִיעַ בסדריו ומהלכיו. הסיפור מתרחש גם בממד הזמן, כמו בממד המקום: (ג) יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר, את כבוד ה' בעולם, וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה, יביע דָּעַת. ואולם סיפור הבריאה מתרחש בעצם ההווייה והוא נטול מלים - (ד) אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים מפורשים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם, (ה) ואף על פי כן בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם, הנחייתם, אמירתם המסמנת, וּבִקְצֵה תֵבֵל, עד קצה העולם יצאו מִלֵּיהֶם. למרות שהמלים אינן יוצאות מפה ולא נשמעות באוזן, הן ממלאות את העולם. לַשֶּׁמֶשׁ, הגרם הבולט בשמים שָׂם אֹהֶל, מקום משכן בָּהֶם. (ו) וְהוּא - השמש בזריחתו, כְּחָתָן שיֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, הנראה קצת מסמיק ומאוד מאושר. ולאחר מכן, כאשר השמש מהלך בכל תוקפו, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח, דרך מרוץ עצום שאינו נעצר לרגע. (ז) מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ, המקום שממנו יוצא השמש, וּתְקוּפָתוֹ, היקפו עַל קְצוֹתָם של השמים, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. זהו סיפורם של השמים, כפי שמתאר אותם מי שמסוגל לשמוע את הדברים שלא נשמע קולם. עתה ידובר בשבח התורה והמצוות. כאן באים שישה משפטים בתבנית אחת - תואר מסוים של התורה, ותכונה הקשורה אליו קשר מהותי: (ח) תּוֹרַת ה' תְּמִימָה, ובתור שכזו היא מְשִׁיבַת, מעניקה מנוח לנָפֶשׁ. המציאות מלאה קרעים ופגמים, העולם מלא ערמה ומזימה, ואלו מסכסכים ומעייפים את הנפש, ואילו ההתבוננות בדבר מושלם משיבה את הנפש למקומה ומרגיעה אותה. עֵדוּת ה', התורה נֶאֱמָנָה ועל כן היא מַחְכִּימַת פֶּתִי. הפתי שאינו יודע ואיננו מבין, כאשר הוא אומר דבר, הוא מקלקל אותו. אולם אם אין הוא מנסה לפרש פירושים או להציע הסברים אלא מוסר דברי אמת כהווייתם, הרי הוא אומר דברי חוכמה. אם כן עצם הנאמנות לתורה עושה את הפתי חכם. (ט) פִּקּוּדֵי ה', המצוות, יְשָׁרִים, ובתור שכאלו הם מְשַׂמְּחֵי לֵב, כי אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ[1] המטרידים את הלב. מִצְוַת ה' בָּרָה, ברורה, בהירה ונקייה, ולכן היא מְאִירַת עֵינָיִם. כאשר יש ערבוב צללים וכתמים העין מתאמצת בראייה, וכשהם מרובים הם אף מטשטשים. מצוות ה', שהן בהירות וללא רבב, מאירות את העיניים. (י) יִרְאַת ה', המבוטאת בתורה ומצוותיה, היא טְהוֹרָה ממגע זר, ולפיכך היא עוֹמֶדֶת לָעַד. ככל שדבר מורכב בגורמים חיצוניים כך הוא עלול להשתנות ולִכלות, משום שהוא מבוסס על זיקה לאחרים וכשלעצמו הוא חסר שלמות ונוטה להתפרק. לעומת זאת, דבר טהור הוא שמור יותר, משום שיש לו פחות מגע עם החוץ. הדברים נכונים גם לגבי דברים גשמיים, ועל אחת כמה וכמה - ביחס ליראת ה', שהיא טהורה באופן מוחלט, ולכן דבר לא יוכל לפגום בה, והיא תתקיים לעד. מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת, ולכן צָדְקוּ כשהם יַחְדָּו. כאשר כל אחד מהמרכיבים אמתי, הרי שהם צודקים ומיושבים גם כשהם כולם ביחד. צירופם יחד לכדי תמונה שלמה הוא אפוא הבחינה המעידה על אמתותם. ומכאן להגדרה רגשית יותר: (יא) דברי התורה, המצוות והמשפטים, הם הדברים הַנֶּחֱמָדִים, נחשקים יותר מִזָּהָב וּמִפַּז, זהב מובחר, אולי סוג מסוים של זהב, רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים, מתיקות היוצאת ממיצי פֵרות וכדומה. דברי התורה מעוררים חמדה בלב יותר מזהב, ושלא כזהב הם מתוקים גם לחך. חלקו השלישי של המזמור אישי ביותר: (יב) גַּם עַבְדְּךָ, המשורר, נִזְהָר בָּהֶם - בדברי המצוות, בְּשָׁמְרָם, בהיותו שומר אותם עֵקֶב רָב, בשלמות, עד לקצה האחרון.[2] הצהרה זו צריכה כמובן סיוג, שהרי יש גם מכשולים שונים: (יג) שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין?! מי יכול לדעת מראש שמעשהו שגוי?! אנשים שוגים בלי שיהיו מודעים לטעויותיהם. מִנִּסְתָּרוֹת, דברים שאינני יודע עליהם,[3] ועל כן אני נכשל בהם נַקֵּנִי, צריך אתה לנקות אותי, שהרי הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ.[4] גורם נוסף שעלול להביא לידי כישלון: (יד) גַּם מִזֵּדִים, אנשים רשעים חֲשֹׂךְ, מנע את עַבְדֶּךָ. הגן עלי מאנשים שגורמים לי לעשות מעשים לא ראויים. אַל יִמְשְׁלוּ בִי הזדים, כדי שלא יאלצו אותי לעשות את רצונם. כאשר לא תחשוב לי את שגגותי ואת הנסתרות, ותביא בחשבון את האילוצים החיצוניים - אָז אֵיתָם, אהיה תמים, שלם וְנִקֵּיתִי, אהיה נקי מִפֶּשַׁע רָב. (טו) ומסיים את מזמורו בתפילה קצרה: יִהְיוּ לְרָצוֹן, ימצאו נא חן בעיניך אִמְרֵי פִי, כגון אלו שאמרתי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי, מה שלא אמרתי בפי אך חשבתי בלבי לְפָנֶיךָ, ה', שאתה צוּרִי, החוזק שלי וְגֹאֲלִי מכל מיני צרות וסכנות.
[1] משלי ח,ח. [2] פירושים אחרים: בשמרם מגיע גמול רב; בשמירתם צעדתי צעד רב; שמרתי אותם גם במקומות עקלקלים ומלאי מהמורות. [3] רש"י וראב"ע כאן; רמב"ן דברים כט,כח. [4] דברים כח,כט.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| Title |
תהלים יט: השמים מספרים כבוד אל |
|---|---|
| Cycle of the Year |
חגים ומועדים;לכל עת;ראש חודש;שבת |
| Prayer Time |
אחר ללא לחן |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
(א) לַמְנַצֵּחַ, הממונה על המקהלה או הנגנים, מִזְמוֹר לְדָוִד.
חלקו הראשון של המזמור עוסק בכבוד ה' בעולם. (ב) הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים, מביעים בעצם הווייתם כְּבוֹד אֵל; ואת מַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד, מראה הָרָקִיעַ בסדריו ומהלכיו. הסיפור מתרחש גם בממד הזמן, כמו בממד המקום: (ג) יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר, את כבוד ה' בעולם, וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה, יביע דָּעַת. ואולם סיפור הבריאה מתרחש בעצם ההווייה והוא נטול מלים - (ד) אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים מפורשים, בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם, (ה) ואף על פי כן בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם, הנחייתם, אמירתם המסמנת, וּבִקְצֵה תֵבֵל, עד קצה העולם יצאו מִלֵּיהֶם. למרות שהמלים אינן יוצאות מפה ולא נשמעות באוזן, הן ממלאות את העולם. לַשֶּׁמֶשׁ, הגרם הבולט בשמים שָׂם אֹהֶל, מקום משכן בָּהֶם. (ו) וְהוּא - השמש בזריחתו, כְּחָתָן שיֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, הנראה קצת מסמיק ומאוד מאושר. ולאחר מכן, כאשר השמש מהלך בכל תוקפו, יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח, דרך מרוץ עצום שאינו נעצר לרגע. (ז) מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ, המקום שממנו יוצא השמש, וּתְקוּפָתוֹ, היקפו עַל קְצוֹתָם של השמים, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ.
זהו סיפורם של השמים, כפי שמתאר אותם מי שמסוגל לשמוע את הדברים שלא נשמע קולם. עתה ידובר בשבח התורה והמצוות. כאן באים שישה משפטים בתבנית אחת - תואר מסוים של התורה, ותכונה הקשורה אליו קשר מהותי:
(ח) תּוֹרַת ה' תְּמִימָה, ובתור שכזו היא מְשִׁיבַת, מעניקה מנוח לנָפֶשׁ. המציאות מלאה קרעים ופגמים, העולם מלא ערמה ומזימה, ואלו מסכסכים ומעייפים את הנפש, ואילו ההתבוננות בדבר מושלם משיבה את הנפש למקומה ומרגיעה אותה.
עֵדוּת ה', התורה נֶאֱמָנָה ועל כן היא מַחְכִּימַת פֶּתִי. הפתי שאינו יודע ואיננו מבין, כאשר הוא אומר דבר, הוא מקלקל אותו. אולם אם אין הוא מנסה לפרש פירושים או להציע הסברים אלא מוסר דברי אמת כהווייתם, הרי הוא אומר דברי חוכמה. אם כן עצם הנאמנות לתורה עושה את הפתי חכם.
(ט) פִּקּוּדֵי ה', המצוות, יְשָׁרִים, ובתור שכאלו הם מְשַׂמְּחֵי לֵב, כי אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ[1] המטרידים את הלב.
מִצְוַת ה' בָּרָה, ברורה, בהירה ונקייה, ולכן היא מְאִירַת עֵינָיִם. כאשר יש ערבוב צללים וכתמים העין מתאמצת בראייה, וכשהם מרובים הם אף מטשטשים. מצוות ה', שהן בהירות וללא רבב, מאירות את העיניים.
(י) יִרְאַת ה', המבוטאת בתורה ומצוותיה, היא טְהוֹרָה ממגע זר, ולפיכך היא עוֹמֶדֶת לָעַד. ככל שדבר מורכב בגורמים חיצוניים כך הוא עלול להשתנות ולִכלות, משום שהוא מבוסס על זיקה לאחרים וכשלעצמו הוא חסר שלמות ונוטה להתפרק. לעומת זאת, דבר טהור הוא שמור יותר, משום שיש לו פחות מגע עם החוץ. הדברים נכונים גם לגבי דברים גשמיים, ועל אחת כמה וכמה - ביחס ליראת ה', שהיא טהורה באופן מוחלט, ולכן דבר לא יוכל לפגום בה, והיא תתקיים לעד.
מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת, ולכן צָדְקוּ כשהם יַחְדָּו. כאשר כל אחד מהמרכיבים אמתי, הרי שהם צודקים ומיושבים גם כשהם כולם ביחד. צירופם יחד לכדי תמונה שלמה הוא אפוא הבחינה המעידה על אמתותם.
ומכאן להגדרה רגשית יותר: (יא) דברי התורה, המצוות והמשפטים, הם הדברים הַנֶּחֱמָדִים, נחשקים יותר מִזָּהָב וּמִפַּז, זהב מובחר, אולי סוג מסוים של זהב, רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים, מתיקות היוצאת ממיצי פֵרות וכדומה. דברי התורה מעוררים חמדה בלב יותר מזהב, ושלא כזהב הם מתוקים גם לחך.
חלקו השלישי של המזמור אישי ביותר: (יב) גַּם עַבְדְּךָ, המשורר, נִזְהָר בָּהֶם - בדברי המצוות, בְּשָׁמְרָם, בהיותו שומר אותם עֵקֶב רָב, בשלמות, עד לקצה האחרון.[2] הצהרה זו צריכה כמובן סיוג, שהרי יש גם מכשולים שונים: (יג) שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין?! מי יכול לדעת מראש שמעשהו שגוי?! אנשים שוגים בלי שיהיו מודעים לטעויותיהם. מִנִּסְתָּרוֹת, דברים שאינני יודע עליהם,[3] ועל כן אני נכשל בהם נַקֵּנִי, צריך אתה לנקות אותי, שהרי הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ.[4] גורם נוסף שעלול להביא לידי כישלון: (יד) גַּם מִזֵּדִים, אנשים רשעים חֲשֹׂךְ, מנע את עַבְדֶּךָ. הגן עלי מאנשים שגורמים לי לעשות מעשים לא ראויים. אַל יִמְשְׁלוּ בִי הזדים, כדי שלא יאלצו אותי לעשות את רצונם. כאשר לא תחשוב לי את שגגותי ואת הנסתרות, ותביא בחשבון את האילוצים החיצוניים - אָז אֵיתָם, אהיה תמים, שלם וְנִקֵּיתִי, אהיה נקי מִפֶּשַׁע רָב.
(טו) ומסיים את מזמורו בתפילה קצרה: יִהְיוּ לְרָצוֹן, ימצאו נא חן בעיניך אִמְרֵי פִי, כגון אלו שאמרתי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי, מה שלא אמרתי בפי אך חשבתי בלבי לְפָנֶיךָ, ה', שאתה צוּרִי, החוזק שלי וְגֹאֲלִי מכל מיני צרות וסכנות.
[1] משלי ח,ח.
[2] פירושים אחרים: בשמרם מגיע גמול רב; בשמירתם צעדתי צעד רב; שמרתי אותם גם במקומות עקלקלים ומלאי מהמורות.
[3] רש"י וראב"ע כאן; רמב"ן דברים כט,כח.
[4] דברים כח,כט.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
