audio items
snunit
Back to search results

אפודי שש

Enlarge text Shrink text
  • Prayer
Play songs in order
All traditions מרכז אסיה וקווקאז - פרס ספרדים מסורות המזרח - בבל;ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions מרכז אסיה וקווקאז - פרס ספרדים מסורות המזרח - בבל;ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
  • 1.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל;ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
  • 4.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים כהן
Play songs in order
playerSongImg
Title אפודי שש
Cycle of the Year יום כיפור
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת – כינוי לקב"ה, המכונה בתהלים (כב, ד) "יושב תהילות ישראל", שישראל מהללים ומשבחים אותו.
    • רוֹכֵב עֲרָבוֹת – כינוי לקב"ה, השוכן בשמיים (על פי תהלים סח, ה).
    • עֲרָבוֹת – כינוי לשמיים, ובפרט לרקיע העליון.
    • קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ – בסדר הקדושה מצוטטים שני פסוקים עיקריים שעוסקים בהקדשה של המלאכים את הקב"ה: "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות, מלוא כל הארץ כבודו" (ישעיהו ו, ג) ו"ברוך כבוד ה' ממקומו" (יחזקאל ג, יב). אם כי נראית ההשערה שכאן במילה 'ברוך' הכוונה היא ל"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", שנאמר בקריאת שמע.
    • אֲפוּדֵי שֵׁשׁ – כינוי למלאכים, החגורים בשש כנפיים. על פי ישעיה ו, ב: "שרפים עומדים ממעל לו, שש כנפיים שש כנפיים לאחד").
    • לָאֵל שׂוֹנֵא שֵׁשׁ – כינוי לקב"ה על פי ספר משלי (ו, טז): "שש הנה שנא ה'".
    • אוֹמְרִים קָדוֹשׁ – אומרים לפני הקב"ה "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות, מלוא כל הארץ כבודו"; ע"פ ישעיה ו ג.
    • אֲצִילֵי אֶרֶץ – כינוי לעם ישראל, שנבחרו והוגבהו מכל העמים שעל הארץ.
    • בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ – כינוי מקראי לקב"ה, שברא את העולם כולו. על פי ישעיה (מ, כח): "...בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע, אין חקר לתבונתו".
    • אוֹמְרִים בָּרוּךְ – מברכים את הקב"ה, והכוונה ככל הנראה לאמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקריאת שמע.
    • בְּהוּקִים – טהורים, מאירים, מזהירים.
    • לְיוֹצְרָם מֵאֵשׁ – אומרים קדוש לפני הקב"ה, שיצר אותם מאש. המלאכים עשויים מאש, כביכול, כמו שכתוב בתהלים (קד, ד): "עושה מלאכיו רוחות, משרתיו אש לוהט".
    • בְּחוּנִים בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם – כינוי לעם ישראל, שעומד בזמן גלותו בנסיונות קשים ובצרות מסוגים שונים. על פי הכתוב בתהלים (סו, יב): "הרכבת אנוש לראשנו, באנו באש ובמים ותוציאנו לרוויה". יוצר אנלוגיה עם "בהוקים באש", המלאכים.
    • מְיַחֲדִים פַּעֲמַיִם – עם ישראל מייחד את הקב"ה פעמיים ביום, ומצהיר על אחדותו בקריאת שמע: "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד".
    • גלגלים – אופנים; כינוי למלאכים.
    • גַּלְגַּלֵּי טָהֳרָה – המלאכים הטהורים.
    • גְּאוּלִים בְּלִי כֶסֶף – כינוי לעם ישראל, על יסוד הפסוק בישעיה (נב, ג): "חינם נמכרתם ולא בכסף תיגאלו".
    • בְּיִחוּד – בצוותא, ביחד.
    • וּבְכֹסֶף – בכיסופים, בהשתוקקות, בערגה.
    • דְּהוּרִים בְּרֶגַע – רצים במהירות.
    • דְּהוּרִים... וְשָׁבִים – ע"פ: "והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק" (יחזקאל א, יד).
    • בְּפֶגַע – בתפילה.
    • דּוֹרְשֵׁי דָתוֹ – לומדי תורתו. כינוי לישראל.
    • הֲמוֹן – קהל רב.
    • אֶרְאֶלִּים – מלאכים.
    • לְנֶאְדָּר בָּאֵלִים – לקב"ה, האדיר והמרומם. ע"פ שירת הים (שמות טו, יא): "מי כמכה באלים ה', מי כמכה נאדר בקודש".
    • מְשַׁנְּנִים – אומרים שוב ושוב.
    • בְּנֵי הָאֵיתָנִים – כינוי לישראל: בני האבות, המכונים איתנים.
    • חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים – מדי בוקר. עפ איכה (ג, כג): "חדשים לבקרים רבה אמונתך".
    • וְכוֹרְעִים וּבוֹרְכִים – משתחווים, בהכפפת ראש וכריעת ברכיים.
    • זִיוָם כְּעֵין קָלָל – נוצצים ומבריקים כמו נחושת מזוקקת. על פי תיאור יחזקאל (א, ז) את מעשה המרכבה: "ורגליהם רגל ישרה, וכף רגליהם ככף רגל עגל, ונוצצים כעין נחושת קלל".
    • פְּנֵי מֶלֶךְ מְהֻלָּל – לפני המלך ה'.
    • זֶרַע נְבָרִים – כינוי לעם ישראל, צאצאיהם של האבות, שהיו נקיים, כלומר: טהורים וצדיקים.
    • לְאַדִּיר אַדִּירִים – אדיר מעל כל האדירים. אולי על פי "מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה'" (תהלים צג, ד).
    • חֲצוּבֵי גֶחָלִים – המלאכים, העשויים כביכול מאש, ככתוב בתהלים (קד, ד): "עושה מלאכיו רוחות, משרתיו אש לוהט".
    • חֲפוּשִׁים – משוחררים, בני חורין.
    • חֲפוּשִׁים מִכֶּבֶל – כינוי לעם ישראל, שיצאו מעבדות לחרות ביציאת מצרים.
    • קְרוּאִים נַחֲלַת חֶבֶל – ישראל, שנקראו בתורה בשירת 'האזינו' נחלת חבלו של הקב"ה: "כי חלק ה' – עמו, יעקב חבל נחלתו" (דברים לב, ט).
    • כֶּבֶל, חֶבֶל – צימוד שונה אות.
    • טְבוּלִים בְּנָהָר – המלאכים הטהורים, הטובלים בנהר של אש (נהר דינור), "נהר די נור נגד ונפיק מן קדמוהי" (דניאל ז, י).
    • כְּזֹהַר – כאור.
    • טְבוּעִים בְּבוֹר – משל לגלות, שבה שרויים בני ישראל.
    • טְבוּעִים, טְבוּלִים – צימוד שונה אות.
    • פְּלֵיטַת הַשְּׁאֵרִית – כינוי לעם ישראל; השריד שנשאר מן הגלויות.
    • יְקָרִים מְעוֹפְפִים – כינוי למלאכים.
    • וְהֶגֶה מְצַפְצְפִים – משמיעים קול. על פי ישעיה (לח, יד): "כן אצפצף אהגה כיונה".
    • יְחִידָה מֵאֻמּוֹת – כינוי לעם ישראל, שנבחר יחידי מכל העמים.
    • בְּחִירָה מֵעֲלָמוֹת – כינוי לעם ישראל.
    • עֲלָמוֹת – נערות, וכאן כנראה הכוונה היא לשאר העמים. על פי שיר השירים (ו, ח-ט): "שישים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר – אחת היא יונתי תמתי".
    • כַּבִּירֵי רוּמָה – כינוי למלאכים.
    • רוּמָה – שמיים.
    • לְיוֹשֵׁב שָׁמַיְמָה – כינוי לקב"ה, שמקום מושבו הוא בשמיים, כביכול. כלשון הכתוב בתהלים (קכג, א): "אליך נשאתי את עיניי היושבי בשמיים".
    • כּוֹלְלֵי תְהִלּוֹת – המהללים את הקב"ה; כינוי לישראל.
    • נוֹרָא עֲלִילוֹת – כינוי לקב"ה. עפ תהלים (סו, ה): "לכו וראו מפעלות אלוהים, נורא עלילה על בני אדם".
    • לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם – למי שהם יראים מפניו: הקב"ה. על פי תהלים (פט, ח): "אל נערץ בסוד קדשים רבה ונורא על כל סביביו".
    • בְּמַעֲנֵיהֶם – בשעה שעונים קדושה.
    • לְהוּקִים בְּגֶשֶׁת – ניגשים יחדיו לומר קדושה.
    • מַקְדִּישִׁים בַּאֲרֶשֶׁת – אומרים קדושה בשפתותיהם.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject