audio items
snunit

תהלים קמז: הללויה כי טוב זמרה

Enlarge text Shrink text
  • Cantillation
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
  • 2.
    אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
  • 5.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו נתנאל חן
  • 7.
    עכשווי - ישראל דוד מנחם
  • 8.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
  • 9.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
Play songs in order
playerSongImg
Title תהלים קמז: הללויה כי טוב זמרה
Cycle of the Year לכל עת;שבת
Prayer Time שחרית
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation
  • (א) הַלְלוּיָהּ.

    כִּי טוֹב, לא רק במובן המוסרי, אלא גם נעים וגורם אושר, זַמְּרָה, לזמר לאֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים לשיר לו, ונָאוָה, נאָה התְהִלָּה שמהללים אותו.

    כאן מהלל המשורר את גדולת ה' ועזרתו לכול - מיצורים מסוימים הנתונים בצרה ועד לכוחו בבריאה כולה. (ב) בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִִַם ה', נִדְחֵי, הגולים מיִשְׂרָאֵל שרחקו הוא יְכַנֵּס. (ג) הָרֹפֵא, המרפא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם, חובש את פצעיהם ומרגיע את עצבוּתם - מטפל גם במכאובי נפשם. כשם שה' יורד ומטפל בקטני הקטנים, הוא גם אדון כל היקום: (ד) מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים. כל הכוכבים ברשותו, ולכן הם מנויים אצלו, ולְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. לכל אחד ואחד מהם הוא קורא בשם, כעין קריאה שיתייצב למשמרתו. (ה) גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר, אי-אפשר לסכמה בגלל גודלה ועומקה. ושוב לעולם שלנו: (ו) מְעוֹדֵד עֲנָוִים ה', וגם מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ.

    (ז) עֱנוּ, הרימו קול לַה' בְּשירי תוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר על השגחתו וגדולתו - (ח) הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, בעננים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ בהָרִים חָצִיר, עשב למאכל בהמה, (ט) נוֹתֵן לִבְהֵמָה את לַחְמָהּ, מאכלה. הוא דואג לכל בריותיו, אפילו לִבְנֵי עֹרֵב, העלובים והמכוערים, כאֲשֶׁר יִקְרָאוּ לעזרה. (י) וכל זה הוא מצד חסדיו, ולא כחלק ממערכת של יחסי גומלין, שהרי לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, ולֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ, שהם משענתו, עצמתו וקלות תנועתו, יִרְצֶה. (יא) רוֹצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו, גם אם אין בידם לא גבורה ולא מרוץ, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ.

    המזמור עובר למישור אחר: (יב) שַׁבְּחִי, יְרוּשָׁלִַם, אֶת ה'; הַלְלִי את אֱלֹהַיִךְ, צִיּוֹן, שהרי לה' יש יחס מיוחד אל עירו ואל מקדשו - (יג) כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ. הוא מגן על ירושלים מפני כל אויב, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ. (יד) הוא הַשָֹּם גְּבוּלֵךְ - גבול הארץ וגבולה של העיר, שיהיה גבול של שָׁלוֹם; את חֵלֶב, המובחר שבחִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ.

    ושוב הוא חוזר אל העולם הגדול: (טו) הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ, פקודתו לאָרֶץ, ועַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ, ויתבצע מיד. (טז) הוא הַנֹּתֵן שֶׁלֶג שנראה בלובנו כַּערמות צָּמֶר; כְּפוֹר, שכבת קרח כּמשטח של אֵפֶר יְפַזֵּר. (יז) מַשְׁלִיךְ את קַרְחוֹ לסוגיו - שלג וברד כְפִתִּים, כמו פתיתים; לִפְנֵי קָרָתוֹ, הקור העז שהוא מביא, מִי יַעֲמֹד?! (יח) ולחלופין - יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם - ימס את הקרח והשלג, וכאשר יַשֵּׁב רוּחוֹ, כביכול נושף רוח חמה יותר, ואז הכול יימס ויִזְּלוּ מָיִם.

    לנוכח כל גדולותיו אלה יש להודות על דבר נוסף: (יט) ה' מַגִּיד דְּבָרָו, תורתו ומצוותיו לְיַעֲקֹב, את חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו מסר לְיִשְׂרָאֵל. (כ) והוא לֹא עָשָׂה כֵן - לא נתן תורה ומצוות לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים של ה' בַּל יְדָעוּם הגויים, ואף אינם קשורים אליהם, שהרי זוהי המתנה המיוחדת שנתן ה' לעם ישראל לבדו.

    הַלְלוּיָהּ.

     

    פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.



Have more information? Found a mistake?