audio items
snunit
Back to search results

יום אל זרח

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
playerSongImg
Title יום אל זרח
Cycle of the Year לכל עת;שבועות;שמחת תורה / שמיני עצרת
Creation Location NLIUmbraco.Models.ItemPage.PiyutModel . lds91
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation
  • •? זָרַח – הופיע, נגלה, התגלה. ע"פ הפסוק: "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ" (דברים לג, ב). הפסוק נדרש ע"י חז"ל על מעמד הר סיני. ? בִּמְסִבּוֹ – המקום שבו האל מיסב, כביכול, יושב בהסיבה, כדרך המלכים. על פי פסוק בשיר השירים (א, יב) : "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ". פסוק זה נדרש ע"י חז"ל על מעמד הר סיני. לפי המדרש, "מסיבו" של המלך (שהוא משל לקב"ה) נמצא ברקיע, או – דבר אחר – בחופתו. ? הָהָר חֲמָדוֹ – ההר שמצא חן, כביכול, בעיני הקב"ה, לתת עליו את התורה – הר סיני. מבוסס על פסוק בתהלים (סח, יז), מן המזמור אותו אומרים בקהילות הספרדיות בחג השבועות, חג מתן תורה. חז"ל דרשו פסוק זה ופסוקים נוספים בפרק ס"ח בתהלים על מעמד הר סיני. ? עַל אֹום עֲדַת מִי מָנָה – הקב"ה נגלה לעם ישראל, המכונה בכינוי המסורתי "אֹום עֲדַת מִי מָנָה". זהו כינוי פייטני קדום לעם ישראל, המבוסס על דבריו של בלעם, בשאלה הרטורית שלו שהוסבה על בני ישראל (במדבר כג, י): "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל", כלומר: מי הוא זה המסוגל לספור את בני ישראל, שהם רבים כעפר הארץ. הכינוי "עֲדַת מִי מָנָה" מופיע ככתבו כבר אצל הפייטן הארצישראלי הקדום ר' אלעזר בירבי קליר (למשל בקדושתא שלו לשבועות "אלה החוקים אשר הם ניתנו משחקים", ובמקומות רבים נוספים). מאוחר יותר מופיע גם אצל פייטנים אחרים, כדוגמת רב סעדיה גאון ("אז בבטוח על תוהו"). הכינוי מוכר לרבים ישירות מפיוט של קהילות אשכנז המושר בסופו של ליל הסדר, "חסל סידור פסח כהלכתו", מאת ר' יוסף טוב עלם, שם מבקש הדובר מהקב"ה: "קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה". ? עַם צֹאן יָדוֹ – עם ישראל, שנמשל כצאן של הקב"ה. מבוסס על הפסוק בתהלים (צה, ז): "כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ". ? וְשָׁם שָׂם לוֹ מִשְׁכָּן – שם, על פסגת הר סיני, השכין הקב"ה את שכינתו בשעת מתן תורה. על פי הכתוב (שמות כד, טז): "וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי". הפייטן משתמש כאן כשיבוץ גם בלשונו של פסוק אחר בשמות (טו, כה): "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ". ? הוֹרִיד שֹׁוכֵן עַד דָּת חַיִּים – הקב"ה, הקיים לנצח, הוריד על הר סיני את התורה, המכונה כאן "דת חַיִּים". ? שֹׁוכֵן עַד – הקב"ה. ע"פ ישעיה (נז, טו), "כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ". ? וּשְׁנָאָהּ – ושנה אותה, ולימד אותה. ? וּלְעַם רָם לְבַד פֵּרְשָׁהּ וּקְנָאָהּ – הקב"ה לימד ונתן את התורה לעם ישראל בלבד, המרומם מכל העמים. וּקְנָאָהּ – והקנה אותה, העניק אותה. ייתכן שהכותב יוצר כאן רמיזה גם לנביא שעל ידו ניתנה התורה (ושלא מוזכר במפורש בשיר) – משה בן עמרם. ? כִּי הוּא מָצָא חַיִּים – עם ישראל שקיבל את התורה מקבל על ידה חיים, גשמיים ורוחניים כאחד. ע"פ דבריה של החוכמה בספר משלי (ח, לה): "?ִי מֹצְאִי מָצָא חַ?ִים". ? וְעֶדְיוֹ עָדָה – עם ישראל קיבל בשעת מתן תורה תכשיט יקר. ניתן לפרש זאת באופן פשוט כביטוי סמלי לקבלת התורה, שהיא יקרה מפנינים. אולם נראה כי יש כאן התייחסות לפסוק ולמדרשו; הפסוק – "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב" (שמות לג, ו), נדרש על ידי חז"ל על מעמד הר סיני ועל חטאם של ישראל: "דרש ר' סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל, קשרו לו שני כתרים: אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע..." (תלמוד בבלי, שבת פח, ע"א). ? נָשָׂא עֲמָלוֹ – הקב"ה העביר ומחה את עוונות ישראל, או לחילופין שם קץ וסוף לצרותיו. ? וּכְמַיִם חָלַף וְעָדָה – עמלו של עם ישראל חלף והועבר כמו מים שזרמו ואינם. ? סוֹבֵב נָא הֵיכָלִי – אנא, הגן על ארץ ישראל, המכונה 'היכל', כבית המקדש השוכן בה.
    • עַד מָה תִּישַׁן – עד מתי תישן, כביכול, ולא תתערב בגלוי במציאות. ע"פ תהלים (מד, כד-כה): "עוּרָה, לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי... לָמָּה-פָנֶיךָ תַסְתִּיר". ? תָּעֹז יָד עַם עָנִי – תחזקנה ידיו של עם ישראל, המכונה כאן 'עם עני' – עם מסכן וחלש פיזית. עם עני – ע"פ שמואל ב' (כב, כח): "וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ". ? עַל אַלּוּף לוֹטָן – הדובר מבקש שתתחזק ישראל ותגבר על מלכות אדום (בראשית לו, כט). במסורת המדרש והפיוט, עשיו ואדום מזוהים עם רומי ועם ממשיכיה – מלכויות נוצריות שקמו במקומה.
    • יִתְעוֹדֵד – יתגבר, יתחזק. ? יַשְׁלִיךְ עֹול זָרִים – ישתחרר מהשעבוד למדינות זרות. ? יַתְמִיד גּוֹי אֶחָד עַד לְדוֹר דּוֹרִים – עם ישראל יתקיים לנצח. גּוֹי אֶחָד – כינוי לעם ישראל, ככתוב: "וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (שמואל ב' ז, כג).


Have more information? Found a mistake?