audio items
snunit
Back to search results

מיוחד באהיה אשר אהיה

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו נתנאל חן
  • 4.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
  • 5.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
Play songs in order
playerSongImg
Title מיוחד באהיה אשר אהיה
Cycle of the Year יום כיפור;ימים נוראים;סליחות
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • מְיוּחָד בְּאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה – אחד משמותיו של הקב"ה. שם זה מסר הקב"ה למשה רבינו כששלח אותו לבשר לבני ישראל שיגאל אותם ממצרים. ע"פ שמות ג, יג-יד: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם". חז"ל (ברכות ט ע"ב) מלמדים ששם זה רומז על היותו של הקב"ה עם עם ישראל גם בצרתם ובגלותם: "אהיה אשר אהיה - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור להם לישראל: אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות".
    • הוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה – ביאור השם הנ"ל שבו נרמז היותו של הקב"ה נעלה מכל מגבלה של זמן ומקום. תמיד היה, תמיד נמצא, ותמיד יימצא.
    • הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה – הוא הנותן חיים לכל חי, ונוטל הנשמות מהנפטרים, ע"פ תפילת חנה הנזכרת בשמואל א' ב, ו: "ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל".
    • לְפָנָיו לֹא נוֹצַר אֵל, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה – ע"פ ישעיהו מג, י "אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה".
    • אֶחָד אֱלֹהֵינוּ, גָּדוֹל אֲדֹנֵינוּ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ – משפט זה נזכר לראשונה במסכת סופרים (יד, ה) כחלק מסדר הוצאת ספר תורה, והוא מבטא את אחדותו, גדלותו ואלהותו של הקב"ה. יש לציין שהספרדים אינם אומרים משפט זה בעת הוצאת ספר תורה והאשכנזים והאיטלקים נוהגים לאומרו. לאחר מכן נאמרים הפסוקים הבאים המרחיבים אמירה זו.
    • כִּי־גָדוֹל מֵעַל־שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד־שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ – פסוק הוא בתהלים קח, ה.
    • כִּי־גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ – פסוק הוא בתהלים פו, י
    • שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ – פסוק הוא בתהלים עט, ו, ומשמעות אמירתו כאן היא בקשה שהקב"ה יפרע מעובדי האלילים הכופרים באחדותו.
    • לִקְדֻשַּׁת שִׁמְךָ עֲשֵׂה, וְלֹא לָנוּ – בחלקה השני של הבקשה אנחנו מדגישים שבקשתינו היא למען שמו יתברך ולא למעננו. משפט קצר זה הוא מעין תמצות של תוכן הפסוקים הבאים לקוחים מתהלים קטו א-ג.
    לֹא לָנוּ ה' לֹא לָנוּ, כִּי־לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל־חַסְדְּךָ עַל־אֲמִתֶּךָ
    לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם, אַיֵּה־נָא אֱלֹהֵיהֶם
    וֵאלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם
    • את הפסוק השלישי קטעו ובין שני חלקיו באה הכרזה קצרה על אחדותו וכל-יכולתו של הבורא, והיא מתבססת על הפסוק "שמע ישראל". הכרזה זו היא אומנם קצרה אך רבת עוצמה – אחר שהחזן אומר את שני המשפטים הקצרים:
    אֶחָד אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם
    עֵדוּתֵנוּ בְּכָל־יוֹם פַּעֲמַיִם
    הוא מכריז ואומר
    • חַי וְקַיָּם והקהל כולו עונה בקול רם: הוּא!, החזן: מָלֵא רַחֲמִים – הקהל: הוּא!, החזן: מָלֵא זָכִיוֹת – הקהל: הוּא!, הכרזות אלו מבטאות שלשה עיקרים גדולים: הקב"ה חי וקיים לעולם, הקב"ה מלא רחמים, ו'מלא זָכִיוֹת', דהיינו מלא מידות צדק ויושר ע"פ דברים לב, ד "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא". המילה זָכִיוֹת היא יחודית ובמשך דורות רבים לא נתפרש מובנה ולכן היו שנקדו אותה באופנים שונים משום שהבינו שהכוונה לזוך ולטוהר. אולם נפתלי וידר (במאמרו "צעקת 'הוא' בימים הנוראים" כתב עת 'סיני', פט) הוכיח שמילה זו יש לה שורשים במקרא ומשמעותה היא יושר וצדק.
    • כָּל־אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ – חלקו השני של הפסוק בתהלים קטו, ג שנקטע באמצעיתו.
    • אֵין מִי־יֹאמַר לוֹ מַה־תַּעֲשֶׂה, וְאֵין מִי־יֹאמַר לוֹ מַה־תִּפְעַל, כִּי הַכֹּל מַעֲשֵׂה יָדָיו – ביאור לפסוק הנ"ל, הקב"ה עושה כל אשר חפץ לעשות ואין מי שיעכב בעדו אאו יאמר לו כיצד לפעול משום שהכל הוא מעשה ידיו.


Have more information? Found a mistake?