מזמור זה – מזמור סז בתהלים - נאמר מדי בוקר בתפילת שחרית של ימות החול, לפני "ברוך שאמר", והוא מקדים את אמירת "פסוקי דזמרה". הוא נאמר גם במועדים אחרים, כמובא להלן. כשלעצמו המזמור אינו יוצא דופן במיוחד, והוא שיר תהלה כללי לה'. המזמור פותח בתיאור הברכה המיוחדת שה' נותן לעם ישראל במלים המזכירות את ברכת כהנים (יברכך, יאר פניו, יחנך = אלהים יחננו ויברכנו, יאר פניו), ממשיך בתיאור הכרת כל העמים במלכות ה', ומסיים בתפילה שה' יברך את היבולים. מבחינת מבנהו הסכימטי מזמור זה הוא מהמעניינים שמבין מזמורי התהלים. מלבד הכותרת בת ארבע המלים יש במזמור שבעה פסוקים, כאשר שלושת הראשונים ושלושת האחרונים מקבילים זה לזה בצורה הפוכה. התקבולת היא הן מבחינת מספר המלים שבהם: שבע, שש, שש - שש, שש ושבע, והן מבחינת הטקסט (מלות מפתח דומות בצמדי הפסוקים ב-ח, ג-ז, וזהות מוחלטת בין פסוקים ד,ו). בגוף המזמור, מלבד הכותרת, יש בסך הכל ארבעים ותשע מלים שהן שבע כפול שבע. עובדה זו משכה את תשומת לבו של רבי אלעזר מוורמס בן המאה השתים עשרה, שייחס למזמור זה סגולות מיסטיות והציע לכתוב אותו בצורת המנורה של בית המקדש, כאשר הכותרת מחולקת לשש קבוצות של שלוש אותיות המשמשות כשלהבת של הקנים מימין ומשמאל, ואות אחת משמשת כשלהבת של הנר המרכזי (למנ, צחב, נגי , נ, תמז, מור, שיר). שבעת הפסוקים הותאמו לשבעת קני המנורה כאשר הפסוק האמצעי, הארוך מכולם מיתמר מעל שאר הפסוקים. בעקבות החשיבות שייחס רבי אלעזר למזמור זה, עשה המזמור את דרכו אל סידור התפילה. תחילה התווסף לסדר אמירת ספירת העומר, משום שארבעים ותשע המלים שלו מקבילות לארבעים ותשעת ימי הספירה. ספרות הקבלה גם הוסיפה לאמירת המזמור בספירת העומר מימד מיסטי וקישרה כל מלה מארבעים ותשע המלים במזמור לאלמנט המיוצג על ידי אינטראקציה בין שתי שכבות של שבע הספירות התחתונות באילן הקבלי. בקהילות מסוימות נהגו לומר את המזמור במוצאי שבת, ובמרבית הקהילות הספרדיות הוא נאמר לפני ברכת המזון בימי חול, אך ניתן לומר שלמעמדו החשוב ביותר הגיע בזכות ספרות הקבלה הצפתית אשר נתנה תנופה מחודשת לרעיונו של רבי אלעזר. כיום אפשר למצוא בכל בית כנסת - מסורתי, ספרדי, או אשכנזי, את מזמור סז בצורת המנורה. המזמור נדפס כך גם בסידורים, ואנשים רבים מחזיקים ברשותם את המזמור כתוב ומאויר על קלף ובעת התפילה מקריאים את המזמור מהקלף הנתון בידם. בדרך כלל נאמר המזמור בנעימה של מזמורי התהלים. כפי שציינו ישנם מזמורי תהלה רבים אחרים, אך כפי הנראה זכה מזמור ס"ז להיבחר למזמור המקדים את פסוקי דזמרה משום ההילה המיסטית שנקשרה לו. המחבר קבע אם כן את המזמור הפותח במלים "למנצח בנגינות" לפני תפלת "ברוך שאמר" המהללת את "מי שאמר והיה העולם". לא ידוע מי קבע את המזמור במקומו, ככל הנראה המנהג התבסס במאה השבע עשרה.
|