יחד באורך

Piyut

Play songs in order

All traditions אשכנז - אשכנז כללי עכשווי - ישראל

All traditions אשכנז - אשכנז כללי עכשווי - ישראל

1.

אשכנז - אשכנז כללי סמט
2.

עכשווי - ישראל ואך

Play songs in order

	יַחַד בְּאוֹרְךָ אֵל נָאוֹר נִרְאֶה אוֹר הָעָם אָשֶר הָלַךְ חֹשֶׁךְ שִׂבְרוֹ עַד אָן יִמָּשֵׁךְ יָגֻד עֲקֵבוֹ חֵטְא נֹשֵׁךְ עָלָיו כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר יִשְׁכָּן אוֹר וּצְנִיף עֲלֵי רֹאשׁ פָּרוּעַ וִיקָר מְקוֹם סוּת קָרוּעַ תַּלְבֵּשׁ וְגַל אוֹר זָרוּעַ שֵׁנִית כְּמַאְמָרְךָ יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר דִּגְלָךְ עֲלֵי כשְׁלֵי בֶרֶךְ הָרֵם, וְלִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ פַּנֵּה בְמַלְאָךְ וּתְבָרֵךְ זֶרַע יְשָׁרִים יוֹם תָּאוֹר מֹרְדֵי אוֹר הוֹמֶה כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל הוֹד יֶשְׁעֲךָ עָלָיו הַאְצֵל וּקְרָא עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכְַּב בְּבֵית חֹשֶׁךְ קוּם אוֹר כִּי בָא אוֹר חֵן חֵן קְרָא וּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת זֵיתִים לְהָאִיר הַנֵּרוֹת קוֹמֵם וְהָיוּ לִמְאוֹרוֹת שַׁמְנָם בְּמִקְדַּשׁ אֵל נָאוֹר לַמָּאוֹר

	פיוט לחנוכה מאת ר' יהודה הלוי. זהו פיוט מסוג 'מאורה' – פיוט המשולב בתוך ברכת 'יוצר אור' (הברכה הראשונה לפני 'קריאת שמע') בתפילת שחרית, ונאמר לפני חתימת הברכה. פיוטי ה'מאורה' עוסקים תמיד באור שכן ברכת 'יוצר אור', בו הם משולבים, עוסקת בבריאת האור ובטובו של האל שמחדש בכל יום את העולם ומאיר אותו. ככל הנראה יועד הפיוט במקורו לשבת חנוכה, והבית האחרון מתייחס למנורת הזהב המופיעה בנבואת זכריה הנקראת בהפטרת שבת חנוכה. בימינו פיוט זה אינו מופיע עוד בתפילה - גם לא בנוסח אשכנז המשמר פיוטים בתוך תפילת הקבע. במסורות משפחתיות הוא מושר בהדלקת נרות חנוכה לאחר הפיוט 'מעוז צור'.

	• בְּאוֹרְךָ... נִרְאֶה אוֹר - תקווה לראות באור ה' שיתגלה בגאולה לעתיד לבוא. ע"פ תהלים (לו, י): בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. • נִרְאֶה אוֹר - זהו רפרין (מעין פזמון - במקרה זה פזמון משתנה) אותו אומר הקהל כמענה לפייטן וכמוהו בהמשך הפיוט - יִשְׁכָּן אוֹר, וַיְהִי אוֹר, מֹרְדֵי אוֹר, כִּי בָא אוֹר, לַמָּאוֹר. • אֵל נָאוֹר - ניתן להתפרש בשתי דרכים: נאור מלשון כח וגבורה או מלשון אור שיתגלה כשאלוהים יסלק את אויבינו. ע"פ תהלים (ו, ה): נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. ביטוי זה סוגר את הצלעית הראשונה והאחרונה ומהווה מעין מסגרת לפיוט. כל טור רביעי במחרוזת, מתחרז עם נָאׂור - עֲלֵי אוֹר, יְהִי אוֹר, יוֹם תָּאוֹר, קוּם אוֹר. • הָעָם אָשֶר הָלַךְ חֹשֶׁךְ - ע"פ ישעיהו (ט, א): הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל. המשורר מצטט את החלק הראשון בפסוק ומתכוון להדהד לקורא גם את חלקו השני: "רָאוּ אוֹר גָּדוֹל". כוונת הפסוק בישעיהו, שיושבי ירושלים שהלכו בחושך מדאגת איומו של סנחריב ראו אור גדול במפלתו. • שִׂבְרוֹ - שבר במשמעות של תקווה. מלה זו שייכת לטור שלפניה ופירושה שהתקווה מצויה בחושך ואור הישועה טרם נראה. בנוסחים הגורסים 'שִׁבְרוֹ' בשי"ן ימנית, המשמעות היא של מכה, שבר. • עַד אָן - עד מתי, ע"פ איוב (ח, ב) עַד אָן תְּמַלֶּל אֵלֶּה. • יָגֻד עֲקֵבוֹ - מלשון התקפה - יתקיף אותו ויכרות חלק מעקב רגלו. הלשון ע"פ בראשית (מט, יט): גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב. • יָגֻד עֲקֵבוֹ חֵטְא נֹשֵׁךְ - עד מתי יהיו החטאים כנשיכה בעקב רגלנו. • עָלָיו כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר יִשְׁכָּן אוֹר - על העם יזרח אור, כשמש בהירה לאחר הגשם. כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר הוא שיבוץ מישעיהו (יח, ד); יִשְׁכָּן אוֹר הוא שיבוץ מאיוב (לח, יט). • וּצְנִיף רֹאשׁ פָּרוּעַ... תַּלְבֵּשׁ - תלביש צניף טהור על ראשם של ישראל אשר עתה הוא פרוע. • וִיקָר מְקוֹם סוּת קָרוּעַ תַּלְבֵּשׁ - תלבישם כבוד ויקר במקום בגדיהם. סוּת היא מלה יחידאית ומתפרשת כמין בגד. ע"פ בראשית מט,יא: כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה. • וְגַל אוֹר זָרוּעַ שֵׁנִית - גלה שוב את האור שנגנז בבריאת העולם, שהוא כמו זרוע ומחכה לפרוח ולזרוח שנית. ע"פ תהלים קיט, יח גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה; הביטוי אוֹר זָרֻעַ לקוח אף הוא מתהלים (צז, יא). • כְּמַאְמָרְךָ יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר - מרמז לעשרה מאמרות (אמירות) בהן נברא העולם (משנה אבות פרק ה, א). גם האור נברא באמירה של ה': וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר (בראשית א, ג). • דִּגְלָךְ עֲלֵי כשְׁלֵי בֶרֶךְ הָרֵם - כאן קורא המשורר לאלוהים להרים את דגל הגאולה לגולים, המתחילים ללכת ורגליהם כושלות. הרמת הדגל מסמנת לגולים שהגיעה הגאולה. הלשון ע"פ ישעיהו (לה, ג) חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ. • וְלִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ פַּנֵּה בְמַלְאָךְ - ע"פ מלאכי ג, א הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי. • וּתְבָרֵךְ זֶרַע יְשָׁרִים - תברך את עם ישראל. ע"פ ישעיהו סא, ט כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'. • יוֹם תָּאוֹר מֹרְדֵי אוֹר - תקלל את הרשעים המורדים באור ה'. תָּאוֹר במשמעות של קללה (ראו במדבר כב, ו). הביטוי מֹרְדֵי אוֹר לקוח מאיוב (כד, יג). • הוֹמֶה כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל - עם ישראל, המתפלל אל ה' כעבד העובד בשמש הקופחת ומחכה לצל. הדימוי כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל לקוח מאיוב (ז, ב). • הוֹד יֶשְׁעֲךָ עָלָיו הַאְצֵל וּקְרָא - בקשה לאלוהים שישרה על ישראל את אורו ויעירו מחשכת הגלות. הוֹד יֶשְׁעֲךָ עָלָיו ע"פ במדבר (כז, כ) וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו; הַאְצֵל ע"פ במדבר (יא, כב) וַיָּאצֶל מִן-הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו. • עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכַּב בְּבֵית חֹשֶׁךְ - תרדמת הגלות גורמת לעם ישראל לשכב בחושך גם כאשר האור מפציע. ע"פ משלי ו, ט עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ. • קוּם אוֹר כִּי בָא אוֹר - ע"פ ישעיהו (ס, א) קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ. ביטוי זה הוא מתוך נבואת גאולה בה ביטויי חשכה מסמלים את הגלות, וביטויי אור רבים ומגוונים מסמלים את הגאולה. • חֵן חֵן קְרָא - קריאה לאלוהים להגיד לעם ישראל כמה חן יש בו בעת הגאולה המאירה. ע"פ זכריה (ד, ז) תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ. בבית זה משתמש ריה"ל בדימויי מנורת הזהב המתוארת בזכריה פרק ד. פרק זה משמש גם כהפטרה של שבת חנוכה. • וּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת זֵיתִים לְהָאִיר הַנֵּרוֹת קוֹמֵם - בקשה להגשמת נבואת זכריה ולהעמיד למנורת הזהב שני זיתים. ע"פ זכריה (ד, ג) וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ. • וְהָיוּ לִמְאוֹרוֹת שַׁמְנָם בְּמִקְדַּשׁ - עצי הזית שלצד המנורה יפרנסו בשמנם תדיר את המנורה. ומשמעות הדימוי שהמנורה שתדלק תמיד תבטא את הגאולה שתאיר ולא יבוא עוד חושך על עם ישראל. • אֵל נָאוֹר לַמָּאוֹר - הביטוי אֵל נָאוֹר חוזר וסוגר את מסגרת הפיוט, אך כאן הוא לא מתפרש בשני אופנים (כמו שפירשנו בתחילת הפיוט) אלא רק כביטוי לאור האל שיתגלה ויאיר תמיד.

Title	יחד באורך
Cycle of the Year	חנוכה
Language	עברית

Title

Cycle of the Year

Language

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS

Piyut Interpretation

• בְּאוֹרְךָ... נִרְאֶה אוֹר - תקווה לראות באור ה' שיתגלה בגאולה לעתיד לבוא. ע"פ תהלים (לו, י): בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.
• נִרְאֶה אוֹר - זהו רפרין (מעין פזמון - במקרה זה פזמון משתנה) אותו אומר הקהל כמענה לפייטן וכמוהו בהמשך הפיוט - יִשְׁכָּן אוֹר, וַיְהִי אוֹר, מֹרְדֵי אוֹר, כִּי בָא אוֹר, לַמָּאוֹר.
• אֵל נָאוֹר - ניתן להתפרש בשתי דרכים: נאור מלשון כח וגבורה או מלשון אור שיתגלה כשאלוהים יסלק את אויבינו. ע"פ תהלים (ו, ה): נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. ביטוי זה סוגר את הצלעית הראשונה והאחרונה ומהווה מעין מסגרת לפיוט. כל טור רביעי במחרוזת, מתחרז עם נָאׂור - עֲלֵי אוֹר, יְהִי אוֹר, יוֹם תָּאוֹר, קוּם אוֹר.
• הָעָם אָשֶר הָלַךְ חֹשֶׁךְ - ע"פ ישעיהו (ט, א): הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל. המשורר מצטט את החלק הראשון בפסוק ומתכוון להדהד לקורא גם את חלקו השני: "רָאוּ אוֹר גָּדוֹל". כוונת הפסוק בישעיהו, שיושבי ירושלים שהלכו בחושך מדאגת איומו של סנחריב ראו אור גדול במפלתו.
• שִׂבְרוֹ - שבר במשמעות של תקווה. מלה זו שייכת לטור שלפניה ופירושה שהתקווה מצויה בחושך ואור הישועה טרם נראה. בנוסחים הגורסים 'שִׁבְרוֹ' בשי"ן ימנית, המשמעות היא של מכה, שבר.
• עַד אָן - עד מתי, ע"פ איוב (ח, ב) עַד אָן תְּמַלֶּל אֵלֶּה.
• יָגֻד עֲקֵבוֹ - מלשון התקפה - יתקיף אותו ויכרות חלק מעקב רגלו. הלשון ע"פ בראשית (מט, יט): גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב.
• יָגֻד עֲקֵבוֹ חֵטְא נֹשֵׁךְ - עד מתי יהיו החטאים כנשיכה בעקב רגלנו.
• עָלָיו כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר יִשְׁכָּן אוֹר - על העם יזרח אור, כשמש בהירה לאחר הגשם. כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר הוא שיבוץ מישעיהו (יח, ד); יִשְׁכָּן אוֹר הוא שיבוץ מאיוב (לח, יט).
• וּצְנִיף רֹאשׁ פָּרוּעַ... תַּלְבֵּשׁ - תלביש צניף טהור על ראשם של ישראל אשר עתה הוא פרוע.
• וִיקָר מְקוֹם סוּת קָרוּעַ תַּלְבֵּשׁ - תלבישם כבוד ויקר במקום בגדיהם. סוּת היא מלה יחידאית ומתפרשת כמין בגד. ע"פ בראשית מט,יא: כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה.
• וְגַל אוֹר זָרוּעַ שֵׁנִית - גלה שוב את האור שנגנז בבריאת העולם, שהוא כמו זרוע ומחכה לפרוח ולזרוח שנית. ע"פ תהלים קיט, יח גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה; הביטוי אוֹר זָרֻעַ לקוח אף הוא מתהלים (צז, יא).
• כְּמַאְמָרְךָ יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר - מרמז לעשרה מאמרות (אמירות) בהן נברא העולם (משנה אבות פרק ה, א). גם האור נברא באמירה של ה': וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר (בראשית א, ג).
• דִּגְלָךְ עֲלֵי כשְׁלֵי בֶרֶךְ הָרֵם - כאן קורא המשורר לאלוהים להרים את דגל הגאולה לגולים, המתחילים ללכת ורגליהם כושלות. הרמת הדגל מסמנת לגולים שהגיעה הגאולה. הלשון ע"פ ישעיהו (לה, ג) חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ.
• וְלִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ פַּנֵּה בְמַלְאָךְ - ע"פ מלאכי ג, א הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי.
• וּתְבָרֵךְ זֶרַע יְשָׁרִים - תברך את עם ישראל. ע"פ ישעיהו סא, ט כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'.
• יוֹם תָּאוֹר מֹרְדֵי אוֹר - תקלל את הרשעים המורדים באור ה'. תָּאוֹר במשמעות של קללה (ראו במדבר כב, ו). הביטוי מֹרְדֵי אוֹר לקוח מאיוב (כד, יג).
• הוֹמֶה כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל - עם ישראל, המתפלל אל ה' כעבד העובד בשמש הקופחת ומחכה לצל. הדימוי כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל לקוח מאיוב (ז, ב).
• הוֹד יֶשְׁעֲךָ עָלָיו הַאְצֵל וּקְרָא - בקשה לאלוהים שישרה על ישראל את אורו ויעירו מחשכת הגלות. הוֹד יֶשְׁעֲךָ עָלָיו ע"פ במדבר (כז, כ) וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו; הַאְצֵל ע"פ במדבר (יא, כב) וַיָּאצֶל מִן-הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו.
• עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכַּב בְּבֵית חֹשֶׁךְ - תרדמת הגלות גורמת לעם ישראל לשכב בחושך גם כאשר האור מפציע. ע"פ משלי ו, ט עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ.
• קוּם אוֹר כִּי בָא אוֹר - ע"פ ישעיהו (ס, א) קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ. ביטוי זה הוא מתוך נבואת גאולה בה ביטויי חשכה מסמלים את הגלות, וביטויי אור רבים ומגוונים מסמלים את הגאולה.
• חֵן חֵן קְרָא - קריאה לאלוהים להגיד לעם ישראל כמה חן יש בו בעת הגאולה המאירה. ע"פ זכריה (ד, ז) תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ. בבית זה משתמש ריה"ל בדימויי מנורת הזהב המתוארת בזכריה פרק ד. פרק זה משמש גם כהפטרה של שבת חנוכה.
• וּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת זֵיתִים לְהָאִיר הַנֵּרוֹת קוֹמֵם - בקשה להגשמת נבואת זכריה ולהעמיד למנורת הזהב שני זיתים. ע"פ זכריה (ד, ג) וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ.
• וְהָיוּ לִמְאוֹרוֹת שַׁמְנָם בְּמִקְדַּשׁ - עצי הזית שלצד המנורה יפרנסו בשמנם תדיר את המנורה. ומשמעות הדימוי שהמנורה שתדלק תמיד תבטא את הגאולה שתאיר ולא יבוא עוד חושך על עם ישראל.
• אֵל נָאוֹר לַמָּאוֹר - הביטוי אֵל נָאוֹר חוזר וסוגר את מסגרת הפיוט, אך כאן הוא לא מתפרש בשני אופנים (כמו שפירשנו בתחילת הפיוט) אלא רק כביטוי לאור האל שיתגלה ויאיר תמיד.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them. Their loved ones were kidna

To the article on our blog

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject

Format:

Popular Subject:

WhatsApp

Contact Us

Chat

Donate