audio items
snunit
Cookies

The National Library of Israel website uses cookies to improve your browsing experience. Continued use of the website constitutes consent to the use of cookies. For more information, please see our privacy policy

Back to search results

במרומי ערץ

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    איטליה - איטליה כללי חזקיהו ג'נצני
  • 2.
    עכשווי - ישראל המדרגות
Play songs in order
playerSongImg
Title במרומי ערץ
Cycle of the Year יום כיפור;ימים נוראים
Prayer Time שחרית
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ כִּסֵא שִׁבְתֶּךָ – בשמים בהם אתה יושב ומולך. 'ערץ' הוא כינוי פייטני רווח לשמים, מיוסד על שימושו של שורש ע.ר.צ בהקשרים של שלטון ומלוכה, מעין הכתוב בתהלים (פט, ח): אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו.
    • וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ עוֹז מֶמְשַׁלְתֶּךָ – ובקרב השוכנים בארץ, החיים אף הם תחת שלטונך. 'שְׁכוּנֵי' – שימוש מושאל בהוראה שונה של מילה יחידאית במקרא, בספר שופטים (ח, יא): וַיַּעַל גִּדְעוֹן דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים מִקֶּדֶם לְנֹבַח וְיָגְבֳּהָה וַיַּךְ אֶת הַמַּחֲנֶה וְהַמַּחֲנֶה הָיָה בֶטַח.
    • אֵלֶה יַעֲרִיצוּן גְּאוֹן תִּפְאַרְתֶּךָ – המלאכים בשמים, מזה, יהללו את גדולתך.
    • וְאֵלֶה יַקְדִישׁוּן לְשֵׁם מַמְלַכְתֶּךָ – וישראל שבארץ, מזה, יקדישו את שמך.
    • אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶךָ – שיבוץ מתפילת חנה (שמואל א ב, ב): אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ. בהקשר של הפיוט מתפקד פסוק זה כמימוש או כביטוי של מעשי השבח וההלל בשמים ובארץ גם יחד.
    • בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ כִּסֵא מַהֲלָלוֹ – בשמים בהם אתה יושב בכסאך המהולל.
    • וּפִנוֹת שׁוּלָיו מְלֵאִים הֵיכָלוֹ – כבוד ה' ממלא את היכלו השמימי. שיבוץ מרומז מפסוקי חזון ישעיהו (ו, א): בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל. חשיבותו של שיבוץ זה בפיוט גדולה במיוחד, משום שישעיהו רואה בחזונו את פעולת הקדשת האל בידי המלאכים, פעולה שכל הפיוט, לפי סוגו כקדושתא, עתיד להוליך אליה באמירת 'קדוש קדוש קדוש', שמקורה בהמשך אותו חזון.
    • מֵהֶם מִימִינוֹ וּמֵהֶם מִשְׂמֹאלוֹ – חלק מהמלאכים עומדים לימין האל, וחלקם לשמאלו. רמז לחזון מקראי נוסף – חזונו של מיכיהו בן ימלה, המנבא את מפלת אחאב : וַיֹּאמֶר לָכֵן שְׁמַע דְּבַר ה' רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ (מלכים א כב, יט).
    • שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ – מלאכים עומדים גם מעליו. שיבוץ נוסף מחזון ישעיהו (ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.
    • וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ יְדוּעִים עַם הַאֵל – ישראל, עמו של הקב"ה. אפשר ש'יְדוּעִים' נסמך לא ל'עַם הַאֵל', אלא ל'שְׁכוּנֵי אֶרֶץ', ואז כוונתו לרמוז לגולה.
    • נִצָּבִים הַיּוֹם כְּדַל הַשּׁוֹאֵל – ישראל עומדים לפניך כעניים המבקשים נדבה. שיבוץ מדברים (כט, ט): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל.
    • מְהַלְּלִים וּמוֹדִים לְצוּר פּוֹדֶה וְגוֹאֵל – על הארץ, ישראל מהללים את הקב"ה, שמוצג כאן בעיקר בפניו החזקות ('צוּר') וביכולתו לגאול את ישראל ולהוציאם מגלותם.
    • וְהִקְדִישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – ישראל מקדישים בתפילותיהם את הקב"ה, שכינוייו כאן מקורם בפסוק המשובץ מישעיהו (כט, כג): כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ.
    • בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ מַלְאֲכֵי רוּם יַחַד – הפייטן שב וחוזר לתאר את שבח האל בפי המלאכים בשמים.
    • יוֹצְאִים בְּאֵימָה וְשָׁבִים בְּפַחַד – תנועת המלאכים תזזיתית ומלאת יראה; דימוי זה אופייני מאוד לספרות ההיכלות (ספרות מיסטית יהודית קדומה) ולקטעי מדרש ופיוט המושפעים ממנה.
    • וּמַעֲרִיצִין בְּרַעַד לְמֶלֶךְ מְיֻחָד – המלאכים מבטאים הערצה למלך שאין דומה לו.
    • שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד – תיאור שגור של המלאכים, המשתלב כאן היטב בתמונת תנועתם החפוזה. מקורו בשיבוץ מחזון ישעיהו (ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.
    • וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ קְהִלּוֹת קְהִלּוֹת – במקביל, על הארץ, ישראל מתכנסים קבוצות קבוצות בבתי הכנסת.
    • קְרֵבִים הַיּוֹם בְּחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת – עומדים לפניך היום, יום הכפורים, בחמש תפילות – היום היחידי בלוח השנה היהודי שיש בו תפילות רבות כל כך – ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה (לעומת שלוש תפילות בימי חול, וארבע בשבתות ומועדים). שורש ק.ר.ב מציין לעתים בלשון העברית הקדומה משמעות של תפילה דווקא (החזן מכונה גם 'קרוב' וידועים פיוטי ה'קרובה').
    • וּמַקְדִישִׁים הָאֵל בִּתְשׁוּאוֹת הֲמוּלוֹת – ישראל בתפילותיהם מקדישים את האל בעוצמה נסערת.
    • וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת – שיבוץ מתהלים (כב, ד): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, המבטא במקרא זה את דברי המתפללים המתוארים במחרוזת. פסוק זה משתלב בשכיחות גבוהה בפיוטי קדושתא.


Have more information? Found a mistake?