• יוֹם – כאשר. • אוֹדֶה עֲלֵי פִשְׁעִי – על–פי תהלים לב,ה "אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַה' ". • אָנָה – לאן. • אֲנִי אֶבְרַח – מן הקב"ה מפני חטאי. • נָדְדָה שְׁנַת עֵינִי – על–פי תהלים קלב,ד "אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי". • נָקְטָה – מאסה, על–פי איוב י,א "נָקְטָה נַפְשִׁי בְּחַיָּי". • אֵשׁ הַנְּדוֹד – צער הנדודים בגלות. • וְלִבִּי לִהֲטָה – הבעירה את לבי. • וַתֶּהֱמֶה נַפְשִׁי – על–פי תהלים מב,יב "מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי". • וְלֵב יֵקַד יְקוֹד – יבער, על–פי ישעיה י,טז "יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ". • כָּשְׁלוּ בִרְכַּי – נחלשתי, על–פי תהלים קט,כד "בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם...". • נְקַלּוֹתִי – ירד ערכי, כמו בשמו"ב ו,כב "וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי". • בוֹגְדִים – האויבים הבוגדים בתורת האל, על-פי תהלים קיט,קנח "רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה". • סָמַר שְׂעַר רֹאשִׁי – מפחד. • יֶאֱתֵה – יבוא. • צָרִים – אויבים. • יְרִיבוּנִי – רבים עמי ומרעים לי. • מוֹפְתֵי – מכות, כמו בדברים ו,כב "וַיִּתֵּן ה' אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם". • נָסְעוּ – דָרכו, כלומר דִכאוּני. • וְדָרְכוּ בָּמֳתֵי – שלטו בי, על–פי דברים לג,כט "וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ". • מְרִיבַי – אויביי, שרבים אתי. • עַד מְתֵי – עד מָתַי, ונמשך לטור הבא. • אֶשְׁקֳטָה – אנוח מן הרדיפות. • פַּחִים טְמַנְתֶּם לִי – מלכודות להכשילני, על–פי תהלים קמב,ד "טָמְנוּ פַח לִי". • וְרֶשֶׁת – מלכודת, כמו בתהלים לא,ה "תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי". • מַה תַּעֲנוּ – בדין. • יְשֵׁנֵי לֵב – שאינם נותנים דעתם. • לְמָתַי – עד מתי. • לְשַׁעַר דִּין – שער העיר שהוא מקום הדין. • בּוֹגֵד מְחַרְחֵר רִיב – כינוי לאויבים, על–פי משלי כו,כא "וְאִישׁ מִדְיָנִים לְחַרְחַר רִיב". • תְּלֻנָּתָךְ – טענותיך, כמו בשמות טז,ט "כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם". • וְתַקְשֶׁה לִבְּךָ – תכביד את לבך, על–פי משלי כח,יד "וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה". • אֶקְרָא לְאֵל עֶלְיוֹן – על–פי תהלים נז,ג "אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן". • יְשַׁבֵּר חַרְבְּךָ – על–פי הושע ב,כ "וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן הָאָרֶץ". • אֲנִי נִשְׁעָן בְּךָ – בוטח בך, על–פי ישעיה נ,י "יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו". • יְחִידָתִי – נפשי. • וְאוֹתִי מַלְּטָה – הצילני. • וְאֵין בִּלְעָדְךָ – אין עוד זולתך, על–פי ישעיה מד,ו "וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים". • עֲדַת זָרִים מְעַנִּים עַבְדְּךָ – האויבים המציקים לישראל בגלות. • לְצָרוֹתָיו – את צרותיו. • עֶדְרְךָ – עם ישראל, כמו בזכריה י,ג "כִּי פָקַד ה' צְבָאוֹת אֶת עֶדְרוֹ אֶת בֵּית יְהוּדָה". • קָצְרָה רוּחָם – כלו עיניהם. • כָּשְׁלָה בִרְכָּם – נחלשו. • וְיָדָם מָטָה – התרוששו, כמו בויקרא כה,לה "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ". • מֵאָח וְעֶבֶד – מן הייסורים שמביאים עלי המוסלמים. אח ועבד הוא ישמעאל, שהיה גם אח ליצחק וגם בן השפחה הגר. • זֵדִים הֱלִיצוּנִי – אויבי ביזו אותי, על–פי תהלים קיט,נא "זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד". • כִּי יִשְׁאֲגוּ עָלַי בְּקוֹלָם כָּאֲרִי – להפחידני. • עוֹל מַמְלְכוּת רִשְׁעָה – שלטון האסלאם בגלות תימן. • פְּרוֹק מִצַּוְּארִי – הושיעני. • מַלְכוּת רְבִיעִית – שלטון האסלאם, אחרי רומא, פרס ובבל. • שַׁדַּי – פניה לאל. • וְנַפְשִׁי חַלְּצָה – הושיעני, על–פי תהלים ו,ה "שׁוּבָה ה' חַלְּצָה נַפְשִׁי". • הַנְּדוֹד אָרַךְ – אורך הגלות נמשך. • וְזִקְנָה קָפְצָה – על ישראל בגלותו. • וְחוֹמָה נִפְרְצָה – חומת ירושלים. • לְקֵץ סָתוּם – את קץ הגאולה שאינו ידוע. • נְפוּצוֹת קַבְּצָה – קבץ את נפוצותינו לציון. • עִדָּן וְעִדָּנִין פְּלַג עִדָּן מְטָא – הקץ הסתום שנרמז בדניאל ז,כה "עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן", ותרגומו: עד זמן וזמנים וחצי זמן. • לְבַשֵּׂר מִקְהֲלִי – לבשר לקהל את בוא הגאולה. • דְּבִיר קָדְשִׁי, הֵיכְלִי – בית המקדש. • לְבֶן דָּוִד, גּוֹאֲלִי – המשיח. • עִיר בְּנֵי צִיּוֹן – ירושלים. • בְּצֶדֶק יִשְׁפְּטָה – על–פי ישעיה יא,ד "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים".
|