Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
אם אשכחך / מתוך תהלים אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי |
|
פסוקים מתוך מזמור תהלים קלז ("עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל"), אותם נוהגים לשיר בחתונות ובהזדמנויות נוספות. במקורם, משולבים הפסוקים במזמור שרוח של עצב שורה עליו, מתחילתו ועד סופו: "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן; עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ. כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה – שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן! אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר?" (שם, פסוקים א-ד). משורר התהלים תוהה בשם עמו – וכי יכולים אנו לשיר את שירת הקודש כאן, בגלות, במענה לפקודת שובינו? הרי לא תהא זו אלא בגידה בירושלים ובזכרונה הטרי עדיין. אם יש דבר-מה המנחם אותו בעצבונו, הרי זו ירושלים, והוא נשבע לזכור אותה תמיד: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי; תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי". והנה בדורנו ירושלים שוב אינה חרבה כשהיתה – גם אם בית המקדש איננו – ופסוקי השבועה נאמרים דווקא כדי לאזן את השמחה היתרה, ולא כדי להתעודד מתוך העצב העמוק. אם בעבר זכרון ירושלים, ואפילו בחורבנה, שימש מקור לנחמה, הרי שהיום זכרון ירושלים מכניס איזה כובד-ראש בקרב החוגגים העולצים. ועם זאת, תמורות העתים אינן יכולות לשבועה היסודית עליה עומדים פסוקי תהלים: כאז כן היום, השרים עדיין חשים בעוצמה רבה קשר לירושלים; עבורם אין מדובר רק בקשר המתקיים במרחביה הערטילאיים של הנפש המשתוקקת, אלא גם בגוף הממשי, הקונקרטי, המוחש: "תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי – אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי". |
| • אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי – לשון שבועה בלשון נוכחת אל ירושלים, שהיו נשבעים עולי ציון בבבל: הריני נשבע שלא אשכחך – ירושלים – והריני מקבל עלי קללה שאם אשכחך, יינטל מיד ימיני כוחה ולא תוכל לעשות כל שהיא רגילה לעשות. 'תִּשְׁכַּח' – לשון קצרה: תשכח את פעולותיה. • תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי – הריני נשבע שאזכרך בדיבורי והריני מקבל עלי קללה שאם לא אזכרך, תיצמד לשוני אל חכי ולא אוכל לדבר. • אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי – הריני נשבע שבתחילת כל שמחה שאערוך, אזכור את ירושלים, ואם לא, יבואו עלי הקללות האמורות לעיל. |
| Title |
אם אשכחך |
|---|---|
| Cycle of the Year |
יום ירושלים;תשעה באב |
| Cycle of Life |
חתונה |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
