audio items
snunit
Back to search results

ישמח משה

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי חזקיהו בצלאל מעייני
  • 2.
    אשכנז - אשכנז כללי י.ל. נאמן
  • 3.
    אשכנז - יצירות חזנות חיים אדלר
  • 4.
    מזרח אירופה - אשכנז - ישראל חיים פרחי
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - בלקן סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי) בליווי ר' יצחק אסיאל ויצחק פאפו
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ג'ו עמר
Play songs in order
playerSongImg
Title ישמח משה / מתוך תפילת שחרית של שבת
Cycle of the Year לכל עת;שבועות;שבת;שמחת תורה / שמיני עצרת
Prayer Time אחר
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation
  • • יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ - משה שמח במתנה המיוחדת שקיבל מן הקדוש ברוך הוא. ישמח במקרה זה הוא בלשון עבר. הטור משקף את מסורת חז"ל הקובעת כי משה קיבל שתי מתנות ברדתו מהר סיני - מאור-פנים נסי, והשבת: "אמר רבי חמא ברבי חנינא: הנותן מתנה לחברו אין צריך להודיעו, שנאמר 'וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ' (שמות לד, כט)... [=משה לא ידע שעור פניו קרן עד שאהרן והעם יראו מלגשת אליו, ומכאן ראיה שמותר לתת מתנה מבלי להודיע על כך למקבל. לעומת זאת מביאה בהמשך הגמרא מתנה אחרת, עליה הקב"ה מודיע למשה - השבת]. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיע אותם" (בבלי ביצה, טז ע"א).
    • כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ - כך כינויו של משה בפי הקב"ה, ככתוב בספר במדבר (יב, ז): לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא.
    • כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ - כאמור לעיל, משה זכה למאור-פנים נסי כשעמד בסיני. הצירוף 'תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ' מיוסד כנראה על יחזקאל (טז, יב): וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ. כליל הוא כתר, כמו הביטוי הארמי הנזכר בתלמוד הבבלי (שבת, קנב ע"א): "כלילא דוורדא", שפירושו בעברית 'נזר של ורד'.
    • וּשְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ - משה הוריד מהר סיני את לוחות הברית. הצירוף 'וּשְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים' מקורו בשמות (לד, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים... עם זאת, ככל הנראה הנוסח המקורי של הפיוט לא כלל את המילה 'וּשְׁנֵי'.
    • וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת - בשל העובדה שמדובר בפיוט או בברכה המשובצים בתפילת השבת, הפייטן מבליט בלוחות הברית שניתנו בסיני דווקא את מצוות השבת, ככתוב בפסוקי עשרת הדברות שבספר דברים (ה, יא): שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ.
    • וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ... - שיבוץ מלא של שני פסוקים מספר שמות (לא, טז-יז), הממשיכים בפירוט רב יותר את חובת שמירת השבת שבעשרת הדברות. פסוקים אלו נאמרים גם בקידוש של שבת בבוקר.



Have more information? Found a mistake?