• מִמֵּצַר יָהּ קָרָאתִי – קראתי אליך, ה' מתוך מצוקתי, לפי הפסוק מתהלים (קיח, ה): מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. • לְאַדִּיר וְנָאוֹר – כינויים לה', לפי תהלים עו, ה: נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. • אֱדוֹם – זוהי המלכות הרביעית, שלה משועבדים ישראל בהווה הארוך מאז חורבן בית שני. באופן ספציפי משמש כינוי זה לעולם הנוצרי. • שָׂבַעְתִּי בוּז – זלזלו בי מאוד. הלשון לפי תהלים קכג, ג: חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז. • שָׂבַעְתִּי... מַמְרוֹר – סבלתי צער ומרירות רבים. הלשון לפי איוב ט, יח: לֹא יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִים. • נַפְשִׁי קִוִּיתִי אֶת עֹל אוֹיְבַי תִּשְׁבֹּר – קוויתי שתסיר ממני את שליטתו המכבידה של אויבי. הביטוי שאוב מתהלים קל, ה קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי. • רוּחִי וְנִשְׁמָתִי הַעֲלֵנִי מִבּוֹר – חלץ אותי ואת רוחי ונשמתי מכלאם, לפי תהלים ל, ד ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר, וראו גם שם, מ, ג. • לֹא נוֹתְרָה נְשָׁמָה בִי – מרוב פחד כמעט הסתלקתי מן העולם. ביטוי זה מופיע בקשר לחוליו הקשה של בן האלמנה מצרפת, שפרנסה את אליהו: וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה (מלכים א יז, יז). • אֲחָזוּנִי צִירַי – סבלתי מאוד, כיולדת המתייסרת בציריה, כפי שמעיד על עצמו ישעיהו (כא, ג) עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת. • מִשְּׁאוֹל הֶעֱלִיתָ חִיִּיתָ יוֹרְדֵי בוֹר – אתה המחייה ומציל את האדם מאבדון, כאמור בתהלים (ל, ד): ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר. • מִמָּךְ אֲנִי שׁוֹאֵל... אַתָּה תִהְיֶה לְגוֹאֵל – אני מבקש ממך כי תגאל... • הָאֵל עוֹנֶה בַצָּר – ה' העונה לאדם הנתון במצוקה, כאמור בתהלים (ד, ב): בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי. • אֵין יָדִי לְאֵל – אין בכוחי. הביטוי לקוח במהופך מדברי לבן בבראשית לא, כט: יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע... • וְיָדְךָ לֹא תִקְצָר – ואתה יכול לעשות הכול. הביטוי מופיע בישעיהו נט, א: הֵן לֹא קָצְרָה יַד ה' מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ. • הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי – הוצא אותי מהמקום בו אני אסור. פסוק הוא בתהלים קמב, ח: הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי. • וּבִזְכוּת שְׁמֶךָ הָשֵׁב אֶת שְׁבוּתִי – ולמען שמך גאל אותי. • אֶרְאֶה בְשִׂמְחָתֶךָ... כִּי כָל אוֹיְבֶיךָ שָׂמְחוּ לְרָעָתִי – כיוון שאויביך הם אויבי, שמחתך במפלתם היא שמחתי. • מְחֵה נָא פְשָׁעַי – סלח לי, כבקשתו של דוד בתהלים נא, ג: חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי. • וַעֲבוֹר תַּעֲבוֹר – ותסלח. • נוֹרָא – ה', שממנו הכול יראים. • נִדְרָשׁ – שאותו מבקשים ומחפשים. • לְעַם דַּל וָרָשׁ – עם ישראל העני בגלותו, לפי צפניה ג, יב: וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם ה'. • נֵצֶר – צאצא. נראה שמהדהד כאן הפסוק המדבר במשיח: וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה (ישעיהו יא, א). • חֶסֶד תִּבְנֶה – תבנה בחסדך, לפי תהלים פט, ג כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה...
|