ממצר יה קראתי

Piyut

	ממצר יה קראתי / סימן: מימון מִמֵּצַר יָהּ קָרָאתִי לְאַדִּיר וְנָאוֹר וּבֵין אֱדוֹם נָפַלְתִּי שָׂבַעְתִּי בוּז מַמְרוֹר נַפְשִׁי אֵל חַי קִוִּיתִי אֶת עֹל אוֹיְבַי תִּשְׁבֹּר רוּחִי וְנִשְׁמָתִי הַעֲלֵנִי מִבּוֹר יִרְעֲדוּ כָל אֵיבָרַי וְרוּחִי בְקִרְבִּי בְּבוֹא אֵלַי מַסְגִּירַי לֹא נוֹתְרָה נְשָׁמָה בִי אֲחָזוּנִי צִירַי אֶזְעַק מִכְּאֵבִי מִשְּׁאוֹל הֶעֱלִיתָ חִיִּיתָ יוֹרְדֵי בוֹר רוּחִי וְנִשְׁמָתִי הַעֲלֵנִי מִבּוֹר מִמָּךְ אֲנִי שׁוֹאֵל הָאֵל עוֹנֶה בַצָּר אַתָּה תִהְיֶה לְגוֹאֵל לְאָסִיר בְּמָקוֹם צָר כִּי אֵין יָדִי לְאֵל וְיָדְךָ לֹא תִקְצָר הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי הָאֵל הַגִּבּוֹר רוּחִי וְנִשְׁמָתִי הַעֲלֵנִי מִבּוֹר וּבִזְכוּת שְׁמֶךָ הָשֵׁב אֶת שְׁבוּתִי אֶרְאֶה בְשִׂמְחָתֶךָ בְּטֶרֶם יוֹם מוֹתִי כִּי כָל אוֹיְבֶיךָ שָׂמְחוּ לְרָעָתִי מְחֵה נָא פְשָׁעַי וַעֲבוֹר תַּעֲבוֹר רוּחִי וְנִשְׁמָתִי הַעֲלֵנִי מִבּוֹר נוֹרָא אֵל נִדְרָשׁ לְכָל דַּל הַשּׁוֹאֵל תִּשְׁלַח לְעַם דַּל וָרָשׁ נֵצֶר פּוֹדֶה וְגוֹאֵל חֶסֶד תִּבְנֶה מִקְדָּשׁ לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת מֹשֶׁה עַבְדָּךְ אֶת עֹל אוֹיְבַי תִּשְׁבֹּר רוּחִי וְנִשְׁמָתִי הַעֲלֵנִי מִבּוֹר

	פיוט משירת הבקשות לשבת פרשת תולדות במנהג יהודי מרוקו. בכותרת השיר מצוין כי השיר נכתב מבית הסוהר, כבקשה ליציאה מהכלא. לאורך הפיוט מבקש מחברו, מימון, לפי האקרוסטיכון, ישועה מן הבור שבו נתן אותו אויבו. הוא מתאר את מכאוביו ואת כלאו בגוף ראשון יחיד, ואולם ראשיתו של הפיוט ואחריתו נותנים מבע גם לכאבו הפיזי, הרוחני והנשמתי של העם הכלוא תחת מלכות אדום, ומייחלים לשמחת גאולתו מיד אויביו.

	• מִמֵּצַר יָהּ קָרָאתִי – קראתי אליך, ה' מתוך מצוקתי, לפי הפסוק מתהלים (קיח, ה): מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. • לְאַדִּיר וְנָאוֹר – כינויים לה', לפי תהלים עו, ה: נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. • אֱדוֹם – זוהי המלכות הרביעית, שלה משועבדים ישראל בהווה הארוך מאז חורבן בית שני. באופן ספציפי משמש כינוי זה לעולם הנוצרי. • שָׂבַעְתִּי בוּז – זלזלו בי מאוד. הלשון לפי תהלים קכג, ג: חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז. • שָׂבַעְתִּי... מַמְרוֹר – סבלתי צער ומרירות רבים. הלשון לפי איוב ט, יח: לֹא יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִים. • נַפְשִׁי קִוִּיתִי אֶת עֹל אוֹיְבַי תִּשְׁבֹּר – קוויתי שתסיר ממני את שליטתו המכבידה של אויבי. הביטוי שאוב מתהלים קל, ה קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי. • רוּחִי וְנִשְׁמָתִי הַעֲלֵנִי מִבּוֹר – חלץ אותי ואת רוחי ונשמתי מכלאם, לפי תהלים ל, ד ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר, וראו גם שם, מ, ג. • לֹא נוֹתְרָה נְשָׁמָה בִי – מרוב פחד כמעט הסתלקתי מן העולם. ביטוי זה מופיע בקשר לחוליו הקשה של בן האלמנה מצרפת, שפרנסה את אליהו: וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה (מלכים א יז, יז). • אֲחָזוּנִי צִירַי – סבלתי מאוד, כיולדת המתייסרת בציריה, כפי שמעיד על עצמו ישעיהו (כא, ג) עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת. • מִשְּׁאוֹל הֶעֱלִיתָ חִיִּיתָ יוֹרְדֵי בוֹר – אתה המחייה ומציל את האדם מאבדון, כאמור בתהלים (ל, ד): ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר. • מִמָּךְ אֲנִי שׁוֹאֵל... אַתָּה תִהְיֶה לְגוֹאֵל – אני מבקש ממך כי תגאל... • הָאֵל עוֹנֶה בַצָּר – ה' העונה לאדם הנתון במצוקה, כאמור בתהלים (ד, ב): בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי. • אֵין יָדִי לְאֵל – אין בכוחי. הביטוי לקוח במהופך מדברי לבן בבראשית לא, כט: יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע... • וְיָדְךָ לֹא תִקְצָר – ואתה יכול לעשות הכול. הביטוי מופיע בישעיהו נט, א: הֵן לֹא קָצְרָה יַד ה' מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ. • הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי – הוצא אותי מהמקום בו אני אסור. פסוק הוא בתהלים קמב, ח: הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי. • וּבִזְכוּת שְׁמֶךָ הָשֵׁב אֶת שְׁבוּתִי – ולמען שמך גאל אותי. • אֶרְאֶה בְשִׂמְחָתֶךָ... כִּי כָל אוֹיְבֶיךָ שָׂמְחוּ לְרָעָתִי – כיוון שאויביך הם אויבי, שמחתך במפלתם היא שמחתי. • מְחֵה נָא פְשָׁעַי – סלח לי, כבקשתו של דוד בתהלים נא, ג: חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי. • וַעֲבוֹר תַּעֲבוֹר – ותסלח. • נוֹרָא – ה', שממנו הכול יראים. • נִדְרָשׁ – שאותו מבקשים ומחפשים. • לְעַם דַּל וָרָשׁ – עם ישראל העני בגלותו, לפי צפניה ג, יב: וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם ה'. • נֵצֶר – צאצא. נראה שמהדהד כאן הפסוק המדבר במשיח: וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה (ישעיהו יא, א). • חֶסֶד תִּבְנֶה – תבנה בחסדך, לפי תהלים פט, ג כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה...

Title	ממצר יה קראתי
Cycle of the Year	לכל עת;שבת;שירת הבקשות
Language	עברית

Title

Cycle of the Year

Language

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS

Piyut Interpretation

• מִמֵּצַר יָהּ קָרָאתִי – קראתי אליך, ה' מתוך מצוקתי, לפי הפסוק מתהלים (קיח, ה): מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.
• לְאַדִּיר וְנָאוֹר – כינויים לה', לפי תהלים עו, ה: נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף.
• אֱדוֹם – זוהי המלכות הרביעית, שלה משועבדים ישראל בהווה הארוך מאז חורבן בית שני. באופן ספציפי משמש כינוי זה לעולם הנוצרי.
• שָׂבַעְתִּי בוּז – זלזלו בי מאוד. הלשון לפי תהלים קכג, ג: חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז.
• שָׂבַעְתִּי... מַמְרוֹר – סבלתי צער ומרירות רבים. הלשון לפי איוב ט, יח: לֹא יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִים.
• נַפְשִׁי קִוִּיתִי אֶת עֹל אוֹיְבַי תִּשְׁבֹּר – קוויתי שתסיר ממני את שליטתו המכבידה של אויבי. הביטוי שאוב מתהלים קל, ה קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
• רוּחִי וְנִשְׁמָתִי הַעֲלֵנִי מִבּוֹר – חלץ אותי ואת רוחי ונשמתי מכלאם, לפי תהלים ל, ד ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר, וראו גם שם, מ, ג.
• לֹא נוֹתְרָה נְשָׁמָה בִי – מרוב פחד כמעט הסתלקתי מן העולם. ביטוי זה מופיע בקשר לחוליו הקשה של בן האלמנה מצרפת, שפרנסה את אליהו: וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה (מלכים א יז, יז).
• אֲחָזוּנִי צִירַי – סבלתי מאוד, כיולדת המתייסרת בציריה, כפי שמעיד על עצמו ישעיהו (כא, ג) עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת.
• מִשְּׁאוֹל הֶעֱלִיתָ חִיִּיתָ יוֹרְדֵי בוֹר – אתה המחייה ומציל את האדם מאבדון, כאמור בתהלים (ל, ד): ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר.
• מִמָּךְ אֲנִי שׁוֹאֵל... אַתָּה תִהְיֶה לְגוֹאֵל – אני מבקש ממך כי תגאל...
• הָאֵל עוֹנֶה בַצָּר – ה' העונה לאדם הנתון במצוקה, כאמור בתהלים (ד, ב): בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי.
• אֵין יָדִי לְאֵל – אין בכוחי. הביטוי לקוח במהופך מדברי לבן בבראשית לא, כט: יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע...
• וְיָדְךָ לֹא תִקְצָר – ואתה יכול לעשות הכול. הביטוי מופיע בישעיהו נט, א: הֵן לֹא קָצְרָה יַד ה' מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ.
• הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי – הוצא אותי מהמקום בו אני אסור. פסוק הוא בתהלים קמב, ח: הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי.
• וּבִזְכוּת שְׁמֶךָ הָשֵׁב אֶת שְׁבוּתִי – ולמען שמך גאל אותי.
• אֶרְאֶה בְשִׂמְחָתֶךָ... כִּי כָל אוֹיְבֶיךָ שָׂמְחוּ לְרָעָתִי – כיוון שאויביך הם אויבי, שמחתך במפלתם היא שמחתי.
• מְחֵה נָא פְשָׁעַי – סלח לי, כבקשתו של דוד בתהלים נא, ג: חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי.
• וַעֲבוֹר תַּעֲבוֹר – ותסלח.
• נוֹרָא – ה', שממנו הכול יראים.
• נִדְרָשׁ – שאותו מבקשים ומחפשים.
• לְעַם דַּל וָרָשׁ – עם ישראל העני בגלותו, לפי צפניה ג, יב: וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם ה'.
• נֵצֶר – צאצא. נראה שמהדהד כאן הפסוק המדבר במשיח: וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה (ישעיהו יא, א).
• חֶסֶד תִּבְנֶה – תבנה בחסדך, לפי תהלים פט, ג כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה...

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them. Their loved ones were kidna

To the article on our blog

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject

Format:

Popular Subject:

WhatsApp

Contact Us

Chat

Donate