Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
רבת שבעה לה נפשי / רפאל ענתבי רַבַּת שָׂבְעָה לָּה נַפְשִׁי עִנּוּי בְּיַד צָר מוֹקְשִׁי מָתַי תִבְנֶה לְעִיר קָדְשִׁי וְכָל אוֹיֵב לִי תָדִין פַּלְגֵי מַיִם יָרְדָה עֵינִי עַל חֶטְאִי וַעֲוֹנִי אִם לֹא אֶשְׁמוֹר תּוֹרַת קוֹנִי אֵיךְ אֶעֱשֶׂה לְיוֹם הַדִּין אָנָּא סְלַח לְמַעֲלִי אַתָּה צוּרִי גּוֹאֲלִי וְשִׂים חֶלְקִי וְגוֹרָלִי עִם כָּל יוֹדְעֵי דָת וָדִין לְמַעֲנָךְ הוֹשִׁיעֵנִי וּמִטּוּבָךְ תַּשְׂבִּיעֵנִי כִּימֵי שְׁלֹמֹה תַנְחֵנִי בְּרַחֲמִים וְלֹא בְדִין |
|
פזמון ליום הכיפורים במנהג ספרד-ירושלים. הפייטן, ר' רפאל ענתבי, מגדולי פייטני חלב בדורות האחרונים (המאות ה- 19-20) שיקע שמו הפרטי בראשי המחרוזות. כפיוטים מאוחרים רבים, אין השיר שלפנינו מצטיין דווקא בלשון עשירה ורבת-רבדים, כי אם בלשון פשוטה וישירה. הדובר פונה לאלוהיו כחוטא המתחנן לכפרה, אף שהוא יודע היטב כי מצד הדין אין הוא זכאי לכך; בקשות לאומיות נמהלות בפיוט במשאלות אישיות –– ואלו אף אלו נשמעות כמתוך יאוש והיעדר תקווה. את הסיכוי למחילה מוצא הדובר לא במעשיו שלו, כי אם ברחמיו של האל: "לְמַעֲנָךְ הוֹשִׁיעֵנִי – וּמִטּוּבָךְ תַּשְׂבִּיעֵנִי". |
| • רַבַּת שָׂבְעָה לָּה נַפְשִׁי עִנּוּי בְּיַד צָר מוֹקְשִׁי – נפשי כבר שבעה דיה מענויי האויב, הטומן לי מוקש; מיוסד על תהלים (קכג, ד): רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים. מוקשי הוא כינוי לעמים המבוסס על תיאורם כ'מוֹקֵשׁ' במקרא, ראו למשל שופטים (ב, ג): וְגַם אָמַרְתִּי לֹא אֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְצִדִּים וֵאלֹהֵיהֶם יִהְיוּ לָכֶם לְמוֹקֵשׁ. • מָתַי תִבְנֶה לְעִיר קָדְשִׁי וְכָל אוֹיֵב לִי תָדִין – מתי כבר תבנה מחדש את ירושלים עיר הקודש, ותעמיד את אויבי לדין? • פַּלְגֵי מַיִם יָרְדָה עֵינִי עַל חֶטְאִי וַעֲוֹנִי – עיני בוכה ללא הרף על עבירותי. פרפראזה על איכה (ג, מח) פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי (וראו גם תהלים קיט, מח). • אִם לֹא אֶשְׁמוֹר תּוֹרַת קוֹנִי אֵיךְ אֶעֱשֶׂה לְיוֹם הַדִּין – אם לא אקיים את האמור בתורת הקדוש ברוך הוא, כיצד אוכל לעמוד ביום הדין, בו ישפוט אותי על מעשי? • אָנָּא סְלַח לְמַעֲלִי אַתָּה צוּרִי גּוֹאֲלִי – אנא ממך אלוהי, סלח נא לחטאי; 'מעל' הוא חטא בלשון המקרא. הצירוף 'צוּרִי גּוֹאֲלִי' – על פי תהלים (יט, טו): יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי. • וְשִׂים חֶלְקִי וְגוֹרָלִי עִם כָּל יוֹדְעֵי דָת וָדִין – והענק לי מקום בגן עדן, יחד עם לומדי התורה ושומרי מצוותיה. ברקע הטור עומד הפסוק מתהלים (טז, ה): ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי. 'חלק' ו'גורל' הם מונחים הקשורים לנחלה ומקום בלשון המקרא (ראו למשל במדבר כו, נו). הטור נחתם בשיבוץ ממגילת אסתר, המדבר במקורו בהקשר אחר (א, יג): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין. • לְמַעֲנָךְ הוֹשִׁיעֵנִי וּמִטּוּבָךְ תַּשְׂבִּיעֵנִי – אנא ממך, אף אם אני איני ראוי לכך, הושיעני והטב עמי למענך אתה; רעיון זה רווח בתפילה ובמסורת הפיוט, ומקורו בבקשות דומות המצויות במקרא – למשל בקשתו של דניאל (ט, יט): ה' שְׁמָעָה ה' סְלָחָה ה' הַקֲשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ. הצירוף 'וּמִטּוּבָךְ תַּשְׂבִּיעֵנִי' נשען על ביטויים דומים בלשון המקרא – למשל באחת מנבואות הנחמה של ירמיהו (לא, יג): וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים דָּשֶׁן וְעַמִּי אֶת טוּבִי יִשְׂבָּעוּ נְאֻם ה'. • כִּימֵי שְׁלֹמֹה תַנְחֵנִי בְּרַחֲמִים וְלֹא בְדִין – כפי שהנהגת את העם ברחמים בימי שלמה, שהיו ימים של שגשוג ופריחה דתית ולאומית, כך תנהיג גם אותנו, כעת, במידת הרחמים והחסד, ולא במידת הדין; האבחנה בין 'דין' ו'רחמים' כשתי דרכים שונות בהנהגת הקב"ה את עולמו פותחה בהרחבה בקבלה, אך מקורותיה כבר בספרות חז"ל – ראו למשל מדרש ויקרא רבה (פרשה כט, ג): "כשהקדוש ברוך הוא עולה לישב על כסא הדין בראש השנה, לדין הוא עולה; הדא הוא דכתיב [=וזה הוא שכתוב]: 'עלה אלהים בתרועה' (תהלים מז, ו). וכיון שישראל נוטלין שופרותיהן ותוקעין, מיד - 'ה' בקול שופר' [=כהמשך הפסוק שם]; מה הקדוש ברוך הוא עושה? עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים, ומתמלא עליהם רחמים, והופך להם מדת הדין למדת רחמים. אימתי? בראש השנה...". |
| Title |
רבת שבעה לה נפשי |
|---|---|
| Cycle of the Year |
יום כיפור;ימים נוראים |
| Prayer Time |
שחרית |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
