Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
יונתי תמתי / ר' יעקב אלישר יוֹנָתִי תַּמָּתִי קָרְבָה יְשׁוּעָתִי תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי עַל הַרְרֵי צִיּוֹן עוּרִי מִשְּׁנָתֵךְ כִּי רַבָּה תִפְאַרְתֵּךְ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתֵךְ בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן קִרְבָתֵךְ אֲיֻמָּה דוֹדַיִךְ נְעִימָה שֵׂעָר רֹאשֵׁךְ דָּמָה כְּפַלְגֵי מִצִּיּוֹן בַּת נְדִיבִים פִּצְחִי שִׁיר אֲהָבִים לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים וּלְתִתֵּךְ עֶלְיוֹן אֶל נֹכַח פָּנָיִךְ אֶרְעֶה עֲדָרַיִךְ וְאָשִׁיב שׁוֹפְטַיִךְ מֵאָחִיךְ הָאֶבְיוֹן יָשָׁר שְׁעֵה שַׁוְעָתִי וְהָשֵׁב אֶת שְׁבוּתִי אַל תִּבְזֶה אֶת תְּחִנָּתִי מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיוֹן |
| פיוט חתונה במנהג לוב, מרוקו, וספרד-ירושלים. מחברו של הפיוט הוא ר' יעקב אלישר, הידוע גם בכינויו 'ישא ברכה'. ככל הנראה, נדפס הפיוט לראשונה בקובץ הפיוטים 'יצחק ירנן' (יצא לאור בירושלים בשנת 1854), שלפיו שרו את שירת הבקשות בבית-הכנסת 'קהל ציון' בעיר העתיקה בירושלים, באמצע המאה ה-19. הפיוט נדפס גם בקבצי הפיוטים שיצאו לאור לאחר מכן – 'ישמח ישראל' (1875) ו'יגל יעקב' (1885). בשלושת הקבצים האלו מופיע הפיוט במדור הפזמונים, במקאם פראחנק. לעומת זאת, בקובץ 'שירה חדשה', שאף הוא מחולק לשני מדורים – בקשות ופזמונים – נפקד מקומו של פיוט זה וייתכן כי אינו מושר כיום במסורת ספרד-ירושלים. במסורת לוב מושרים שלושת הבתים הראשונים של הפיוט ולאחריהם שלושה בתים שונים מהנוסח המוצג כאן, שלא ברור אם יצאו מתחת ידי המחבר. |
| • יוֹנָתִי תַּמָּתִי – זהו כינויה של האהובה בשיר השירים ה, ב אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה וכן שם, ו, ט אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ... האהובה משיר השירים נדרשה על ידי חז"ל ככנסת ישראל או כציון. מכאן גם מסתבר שהדובר בחמשת הבתים הראשונים בפיוט משמיע את קולו של ה', דודה ואוהבה של כנסת ישראל. • קָרְבָה יְשׁוּעָתִי – ה' מבטיח כי בקרוב יושיע את ציון. הלשון לפי ישעיהו נו, א: ...שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת. • תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי עַל הַרְרֵי צִיּוֹן – ואז, אומר ה', יגדל כבודו בהרי ציון. מקור הביטוי בתהלים עא, כא תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי וְתִסֹּב תְּנַחֲמֵנִי. • עוּרִי מִשְּׁנָתֵךְ כִּי רַבָּה תִפְאַרְתֵּךְ – בקריאה זו מהדהדים דברי ישעיהו לציון (נב, א) עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ... • וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתֵךְ בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן – כאן הנמענת הופכת להיות כנסת ישראל, העתידה לשוב לארצה, כפי שהובטח למשל בספר דברים (ל, ג): וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. • קִרְבָתֵךְ אֲיֻמָּה – את מטילה אימה ויראה (אולי משום יופייך). תיאור הרעיה כאיומה מופיע רק בשיר השירים, למשל: יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת (ו, ד) וכן שם ו, י: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. • דּוֹדַיִךְ נְעִימָה – אהבתך נעימה. גם הביטויים 'דוד' או 'דודים' במשמע של אהוב או אהבה אופייניים לשיר השירים. ברקע צירוף מלים זה מהדהד הפסוק משיר השירים א, טז הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה. • שֵׂעָר רֹאשֵׁךְ דָּמָה כְּפַלְגֵי מִצִּיּוֹן – הפייטן מדמה את שער ראשה של ציון האהובה לנחלים. ייתכן שנרמזים כאן המים שעתידים לצאת מן המקדש לעתיד לבוא, לפי נבואותיהם של יחזקאל מז, יואל ד, יח וזכריה יד, ח. (דימויים נוספים לשערה היפה של הרעיה מופיעים בשיר השירים ד, א שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד וכן שם, ו, ה. • אֶרְעֶה עֲדָרַיִךְ – תיאור שיבת ציון כשיבת העדרים על ידי הרועה מופיע גם בירמיהו לא, ט ...וְאִמְרוּ מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ. • וְאָשִׁיב שׁוֹפְטַיִךְ – כפי שנאמר בישעיהו (א, כו): וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. • בַּת נְדִיבִים פִּצְחִי שִׁיר אֲהָבִים – כנסת ישראל כונתה 'בת נדיב', כלומר בתו של שר וחשוב, בשיר השירים ז, ב מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב. כאן פונה אליה הפיטן ומבקש ממנה לשיר שיר אהבה לחתנה, הקדוש ברוך הוא. • לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים – והוא יושיב אותך בקרב מכובדים, כפי שנאמר בתהלים קיג, ח לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ. • וּלְתִתֵּךְ עֶלְיוֹן – ויגביה את מעמדך בין העמים, כפי שנאמר בדברים כו, יח-יט וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה... וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ... • אֶל נֹכַח פָּנָיִךְ אֶרְעֶה עֲדָרַיִךְ – ה' מנחם את ציון בכך שינהל את צאצאיה הפזורים, המשולים לצאן, לאדמתה. • וְאָשִׁיב שׁוֹפְטַיִךְ מֵאָחִיךְ הָאֶבְיוֹן – ואשיב אלייך גם את השופטים שגלו והפכו עניים בגלותם. שורה זו מורכבת משיבוץ דברי ישעיהו א, כו וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה עם צירוף מתוך דברים טו, ז כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן... לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. בשיבוצים אלו משנה הפייטן את משמעות הפסוקים תוך שהוא מתאימם להקשרו של הפיוט: בעוד שמשמעותה של השבת השופטים האמורה בישעיהו מתייחסת להשבת המשפט על כנו, כאן נראה כי הפייטן מכוון להשבתם של השופטים מגלויותיהם; והפסוק המתייחס במקורו לחובת הצדקה המוטלת עלינו כלפי אחינו האביון, נרתם כאן לתיאור ישראל ששקעו בדלות ובעוני בגלותם. • יָשָׁר שְׁעֵה שַׁוְעָתִי – כאן מתחלף הדובר. הפיוט, שנאמר עד כאן מפיו של הקדוש ברוך הוא, עובר בבית האחרון להישמע מפי ישראל. בבית זה מבקשים ישראל שה' יפנה אל תחינתם. המלה 'יושר', הפותחת אותו עשויה להתפרש או ככינוי לה', כלומר א-ל ישר. לפי הבנה אחרת אין זו מלת פנייה, אלא ישראל מבקשים שה' יפנה אל תחינתם מתוך יושר. • וְהָשֵׁב אֶת שְׁבוּתִי – והשב אותי למקומי ולמצבי הראוי. • אַל תִּבְזֶה אֶת תְּחִנָּתִי מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיוֹן – ואל תזלזל בתפילתי ובשוועתי הבאה אליך ממרחקים. אילת ועציון מייצגים כאן מקום רחוק, בשל הדהודם לאניותיו של שלמה, כמוספר במלכים א ט, כו וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, וכן בדברי הימים ב ח, יז. |
| Title |
יונתי תמתי |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת;שבת |
| Cycle of Life |
חתונה |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
