audio items
snunit
Back to search results

ספר אמרי שפר

Enlarge text Shrink text
playerSongImg
Title ספר אמרי שפר
Cycle of the Year תשעה באב
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • סֵפֶר אִמְרֵי שֶׁפֶר הִתְפַּלֵּשׁ בָּאֵפֶר – ניתן לפרש בשתי דרכים: א. הפייטן מתאר את שאירע עם ובעקבות החורבן – ספרי התורה התגוללו בעפר. ב. הפייטן פונה אל ספר התורה, ואומר לו להתגולל באפר, כלומר להתאבל. כינוי התורה בביטוי 'אמרי שפר' נשען על ברכת יעקב טרם מותו לנפתלי בבראשית מט, כא נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. ביטוי זה מתפרש כאמרות נאות, העשויות לחול, כמובן, על התורה, אך הקישור לתורה נשען, כנראה על מדרש תהלים פא, הדורש פסוק זה על דברי תורה שנתנו על ידי שופר בסיני. ההתפלשות באפר שאובה מנבואת החורבן של ירמיהו (ו, כו) בַּת עַמִּי חִגְרִי שָׂק וְהִתְפַּלְּשִׁי בָאֵפֶר אֵבֶל יָחִיד עֲשִׂי לָךְ מִסְפַּד תַּמְרוּרִים כִּי פִתְאֹם יָבֹא הַשֹּׁדֵד עָלֵינוּ.
    • אִמְרִי תוֹרָה הֲדוּרָה לָמָּה תִּלְבְּשִׁי כְּמוֹ שְׁחוֹרָה – הפייטן פונה אל התורה, שלרוב היא עטויה בכיסויים הדורים ונאים, ושואל מדוע עתה היא מכוסה במפה שחורה.
    • עַל כִּי אֲנִי בַּגָּלוּת עֲצוּרָה – התורה משיבה כי לבשה שחורים משום שהיא שרויה בגלות.
    • וָאֶתְמַשֵּׁל כָּאֵפֶר – התורה מעידה על עצמה שהיא נמשלה באפר ודומה לו, לציוּן אבלהּ. מקור הביטוי בדברי איוב (ל, יט) הֹרַנִי לַחֹמֶר וָאֶתְמַשֵּׁל כֶּעָפָר וָאֵפֶר.
    • עַל חָרְבַּן פַּעֲמָיִם – על חורבן בית המקדש הראשון ועל חורבן בית המקדש השני, לפי משנה תענית ד, ו...בְּתִשְׁעָה בְאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה...
    • סִפְדִי בַּת יוֹמָיִם – בת ציון, כלומר עם ישראל, התאבלי על החורבן יומיים, בתשיעי ובעשירי באב. מנהגי אבלות על חורבן הבית נמשכים גם למחרת תשעה באב, בשל האמור בתלמוד הירושלמי (תענית כה ע"ב) "בשביעי נכנסו לתוכו, בשמיני היו מקרקרין בו, בתשיעי הציתו בו את האוּר [=האש] ובעשירי נשרף." בהמשך מסופר על חכמים שהיו צמים יומיים, בט' ובי' באב.
    • כִּי הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שֶׁפֶר – כי ה', נותן התורה, השליך מן השמים את תפארתו של עם ישראל, כמתואר במגילת איכה (ב, א): אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ. הצירוף 'הנותן אמרי שפר' לקוח כאמור מברכת יעקב לנפתלי (בראשית מט, כא).
    • אַיֵּה אֵיפֹה חֲכָמַיִךְ מְגַלִּים רָזֵי סוֹדוֹתַיִךְ – הפייטן מקונן על אובדנם של החכמים, מגלי סודותיה של התורה.
    • נָפְלוּ בְּיַד מוֹנַיִךְ הַכְּתוּבִים בִּמְגִלַּת סֵפֶר – ביד מזיקייך, אויבייך, נפלו אותם חכמים, שהם חלק מתכנית העולם, ועל כן הם כתובים בספרו של הקב"ה. הדברים נשענים על דרשתו של ר' יהושע בן קרחה, הלומד באבות דר' נתן מהפסוק מתהלים קלט, טז גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ "שהראהו הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו, דור דור ופרנסיו, דור דור ומנהיגיו, דור דור ונביאיו, דור דור וגבוריו, דור דור ופושעיו, דור דור וחסידיו. בדור פלוני עתיד להיות מלך פלוני, בדור פלוני עתיד להיות חכם פלוני." הצירוף במגילת ספר לקוח מתהלים (מ, ח): אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי.
    • מְהֵרָה חוּשָׁה אֵל עֶלְיוֹן וּבְנֵה דְבִיר וְאַפִּרְיוֹן – ה', מהר לבנות את בית המקדש. הדביר מופיע במלכים א ו, יט ובמקומות נוספים בתנ"ך במשמעות של קודש הקודשים, אך בפיוטים הוא משמש פעמים רבות ככינוי למקדש כולו. המלה 'אפריון', המופיעה בתנ"ך רק בשיר השירים (ג, ט: אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן), נדרשת בבבלי (בבא בתרא יד, ע"א) על ממדי ארון הברית. בארון שכנה התורה, לוחות הברית, והוא היה ממוקם בקודש הקודשים. במדרש שיר השירים רבה (ג, כא) נדרש האפריון על הארון, ועל המקדש (שם ג, כב).
    • לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר – הפייטן חותם בשיבוץ מתוך נבואת הנחמה של ישעיהו סא, (א-ג): ...יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר... לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים. לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה... ואולי נושא סיום הפיוט בשיבוץ זה גם את הרחבות הפסוק במסכת דרך ארץ רבה ב: "הנאנחין והנאנקין והמצפין לישועה והמתאבלין על ירושלם - עליהם הכתוב אומר (ישעיה סא) "לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר". אבלה של התורה, העוטה אף היא שחורים ביום החורבן, הוא שיביא לקימומה מאפרה ולתפארתה המחודשת.


Have more information? Found a mistake?