audio items
snunit
Back to search results

אזכיר טובו גמלני

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    סוריה - דמשק משה לאטי
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - לבנון אברהם סרור
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - לבנון מרקו טליו
Play songs in order
playerSongImg
Title אזכיר טובו גמלני
Cycle of the Year לכל עת
Cycle of Life בר מצווה;ברית מילה ;הולדת הבת;חתונה
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אַזְכִּיר טוּבוֹ גְּמָלָנִי מִקּוֹר וָחוֹם הִצִּילָנִי – אספר על החסדים שהרעיף עלי האל. מיוסד על ישעיהו (סג, ז): חַסְדֵי ה' אַזְכִּיר תְּהִלֹּת ה' כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ ה' וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו. החסד הראשון שמזכיר הפייטן נוגע להצלתו מקשיי מזג האוויר, בקיץ ובחורף.
    • אַמָאן אַמָאן – מילות מעבר נפוצות בשירה הערבית ובשירה העברית המושפעת ממנה. משמשות כבסיס לסלסול ומשחק בביצועו המוסיקאלי של השיר (בדומה למשל ל'אוי יוי יוי' המוכר מניגונים חסידיים).
    • רוֹפֵא חִנָּם רְפָאָנִי – הקדוש ברוך הוא ריפא אותי, אף שאולי לא הייתי זכאי לכך. הכינוי רופא חינם מבוסס על סוגיה קצרה בתלמוד הבבלי (ברכות ס, ע"א), הדנה בנוסח ברכה שיש לומר לאחר ביצוע פעולה רפואית בידי אדם; בהתאם לתפיסה המניחה כי כל רפואתו של אדם באה לו מידי הקדוש ברוך הוא, בעוד שהרופא-האדם אינו אלא שליח, קובע רב אחא כי כאשר אדם מבריא מטיפול רפואי עליו לומר: "ברוך רופא חינם".
    • חַי נֶאֱמָן – כינויים לקדוש ברוך הוא, המדגישים את דרכו של האל להתהלך בצדק ובחסד עם מאמיניו. מופיעים כבר בלשון המקרא – ביהושע (ג, י): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם... ובדברים (ז, ט): וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן... ועוד. הפייטן מבליט את החריזה הפנימית בין 'נֶאֱמָן' ו'אַמָאן'.
    • לַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי – הקדוש ברוך הוא הציל אותי ממוות – שיבוץ פסוק הנאמר בתפילת ההלל בימים טובים, ומקורו בספר תהלים (קיח, יח): יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי.
    • לָאֵל גָבַר עָלַי חַסְדּוֹ אֲהוֹדֶּהוּ לוֹ לְבַדּוֹ – לאל שגמל עמי חסד, לו לבדו אודה ואשבח. הפייטן משבץ קטע נוסף מתפילת ההלל, ואף הוא מקורו בתהלים (קיז, א-ב): הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם הַלְלוּ יָהּ.
    • יָחִיד הוּא כִּי אֵין בִּלְעָדוֹ – הקדוש ברוך הוא יחיד בעולמו, ואין עוד אלוה פרט אליו. ברוח האמור בתהלים (יח, לב): כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי ה' וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ.
    • יוֹדוּךָ כֹּל מַלְכֵי אֶרֶץ – כל המלכים המולכים על פני האדמה, יודו וישבחו אותך, או לחילופין – יודו כי אתה המולך על הכל. שיבוץ מתהלים (קלח, ד): יוֹדוּךָ ה' כָּל מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ.
    • שׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי עֶרֶץ – הקדוש ברוך הוא שוכן במרומי השמים. הפייטן מנגיד בין מלכי הארץ בני האדם בטור הקודם, למלך מלכי המלכים הגבוה מעל גבוה. עֶרֶץ הוא כינוי מקובל לשמיים בלשון הפיוט - משורש ע.ר.צ, המציין שליטה (ראו למשל ישעיהו ב, יט).
    • יִשְׁלַח גּוֹאֵל מִבֵּית פֶּרֶץ – ישלח את משיח בן דוד, שהוא מזרעו של פרץ, בנם של יהודה ותמר, מאבות אבותיו של דוד המלך. שושלת היוחסין שנויה במגילת רות (ד, יח-כב): וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד.
    • בִמְהֵרָה יָבוֹא בְּמֶרֶץ – אנא ממך, שלח אותו במהרה להושיענו.
    • הַסּוֹעֵד נֶפֶשׁ בְּחָלְיָהּ – הקדוש ברוך הוא תומך בחולים ומסייעם. מבוסס על מאמרי חז"ל בתלמוד הבבלי (שבת יב, ע"ב, ועוד): "דאמר [=שאמר] רב ענן אמר רב: מנין ששכינה סועד את החולה? שנאמר: 'ה' יסעדנו על ערש דוי' (תהלים מא, ד). תניא נמי הכי [=כך גם שנינו בברייתא, כלומר, במקור תנאי שלא נכלל במשנה]: הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי כסא אלא מתעטף ויושב לפניו, מפני ששכינה למעלה מראשותיו של חולה, שנאמר 'ה' יסעדנו על ערש דוי' (שם). ואמר רבא אמר רבין: מנין שהקדוש ברוך הוא זן את החולה – שנאמר: 'ה' יסעדנו על ערש דוי' (שם)".
    • זָן וּמְפַרְנֵס לְכֹל בִּרְיָה – האל מספק מזון לכל בריותיו, כנאמר בברכה הראשונה בברכת המזון: "כי הוא אל זן ומפרנס לכל ומטיב לכל ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא".
    • עַל הַמָּזוֹן עַל הַמִּחְיָה – הפייטן משלב בחתימת המחרוזת שתי מטבעות חתימה של ברכות על המזון – הראשונה "על הארץ ועל המזון", מופיעה אף היא בברכת המזון. השנייה מופיעה ב'ברכה מעין שלש' [=ברכה הנאמרת לאחר אכילת סוגי מאכלים רבים שאינם כוללים לחם, ושאכילתם לא נעשתה כ'סעודה' של ממש]: "על המחיה ועל הכלכלה".
    • כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ – הפייטן חותם את שירו בהכרזה על כך שכל הבריות יודו וישבחו את האל, בציטוט מדברי משורר התהלים (קנ, ו): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ.


Have more information? Found a mistake?