Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
אסירי תקוה / נסים דהאן אֲסִירֵי תִקְוָה דָמָם נִזְרַק לְאוֹת הֲלֹא הֵם הַמְדֻכִּים תַּחַת סוֹעָה וְסוּפוֹת תַּחַת לַחַץ, לַחַץ עוֹל זָר, עוֹל זָר שׁוֹד שׁוֹד שֶׁבֶר וּתְלָאוֹת אַרְצֵנוּ דַּם בָּנַיִךְ צוֹעֵק שׁוֹתִים כּוֹס רַעַל וּכְדוּמָם שׁוֹתֵק שִׁפְכִי דִּמְעָתֵךְ כִּי הָאוֹיֵב אוֹרֵב לִלְחוּצִים בַּצַּר שְׁחוֹרִים כָּעוֹרֵב וּבְשׁוּב בָּנַיִךְ אֵלַיִךְ מְנַצְּחִים אָז דִּגְלָם יִתְנוֹסֵס לְנֶצַח נְצָחִים הֵידָד יִהְיֶה יוֹם זֶה גָּדוֹל וּמְשַׂמֵּחַ כְּעַל דֶּגֶל צִיּוֹן נִצָּחוֹן זוֹרֵחַ תִשְׁכַּח יְמִינִי קִרְיַת דָּוִד חָנָה אִם לֹא אֶזְכְּרֵךְ בְּכָל עֵת וְעוֹנָה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי אַעֲלֶה אֶת שְׁמֵךְ כִּי בָךְ יָשְׁבוּ לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת מֶלֶךְ |
|
פיוט מודרני ליום העצמאות במסורת יהודי מרוקו, שנתחבר על ידי נסים דהאן. שני הבתים הראשונים מוקדשים לתיאור סבלם של ישראל, ויש מקום להשערה כי הסבל המדובר כאן הוא סבלם של החיילים הנאבקים במלחמה; הבית השלישי מתאר את זוהרו של הנצחון העתידי, והרביעי – מבטא את כיסופי הדובר לירושלים. חרף רוח הניצחון המקוּוה, דומה כי במוקד פיוטנו עומדת החרדה, חרדה מפני הבאות; עוצמתן הרגשית של שני הבתים הראשונים מאפילה כביכול על שני הבתים האופטימיים יותר שלאחריהם. ביטוי בולט לכך הוא תיאור דם החיילים במילים הנוקבות "דָמָם נִזְרַק לְאוֹת", המרמזות לדם קרבן הפסח במצרים, אשר סימן עבור הקדוש ברוך הוא היכן הם בתי ישראל, והיכן אל לו למשחית לבוא (שמות יב, יג): "וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". הבטחת הקדוש ברוך הוא בפסוק הופכת, בהקשר של פיוטנו, לתפילה אקטואלית. |
| • אֲסִירֵי תִּקְוָה – כינוי לעם ישראל, שהם כמו כבולים בתקוותם הנצחית לגאולה, ואפשר שפה רומז גם לשמו של ההמנון הלאומי – 'התקוה'. לקוח מנבואת הנחמה של זכריה (ט, יב): שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ. • דָמָם נִזְרַק לְאוֹת – דם ישראל נשפך כעת, שעה שהם נאבקים בצרים עליהם; דם זה אמור לשמש לקדוש ברוך הוא לאות, שיחדל להניח למשחית לבוא בקרב ישראל, כשם שדם קרבן הפסח במצרים סימן עבור הקדוש ברוך הוא את בתי ישראל המוצלים ממכת בכורות, כמתואר בשמות (יב, יב-יג): וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה' וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. • הֲלֹא הֵם הַמְדֻכִּים תַּחַת סוֹעָה וְסוּפוֹת – עם ישראל נאנק כרגע תחת עול הסופה המתרגשת עליו; על פי תהלים (נה, ט): אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר. • תַּחַת לַחַץ, לַחַץ עוֹל זָר, עוֹל זָר שׁוֹד – ברוח דברי משורר התהלים (מב, י): אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב. • שׁוֹד שֶׁבֶר וּתְלָאוֹת – הצירוף 'שׁוֹד שֶׁבֶר' הוא צירוף מקראי, הלקוח דווקא מנבואת נחמה: שְׁתַּיִם הֵנָּה קֹרְאֹתַיִךְ מִי יָנוּד לָךְ הַשֹּׁד וְהַשֶּׁבֶר וְהָרָעָב וְהַחֶרֶב מִי אֲנַחֲמֵךְ (ישעיהו נא, יט). • אַרְצֵנוּ דַּם בָּנַיִךְ צוֹעֵק – דמם של ישראל, ושמא מתכוון המשורר לחיילי צה"ל דווקא, צועק מאדמת הארץ; פרפראזה על דברי האל לקין, לאחר שרצח את הבל (בראשית ד, ט-י): וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה. • שׁוֹתִים כּוֹס רַעַל וּכְדוּמָם שׁוֹתֵק – במצוקתם הם דומים למי ששותה כוס רעל, ואו אז דמם שותק וחדל מצעקתו; כוונת המשורר היא כנראה שצעקת הדם לבדו אינה מספיקה כדי לעורר רחמי שמים. • שִׁפְכִי דִּמְעָתֵךְ כִּי הָאוֹיֵב אוֹרֵב – מלבד צעקת הדם יש צורך גם בדמעה, דמעת הארץ, שתפיל תחינתה לפני האל ותתחנן על בניה. הצירוף 'הָאוֹיֵב אוֹרֵב' דומה לצירוף מקראי הנזכר בספר עזרא (ח, לא): וַנִּסְעָה מִנְּהַר אַהֲוָא בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לָלֶכֶת יְרוּשָׁלִָם וְיַד אֱלֹהֵינוּ הָיְתָה עָלֵינוּ וַיַּצִּילֵנוּ מִכַּף אוֹיֵב וְאוֹרֵב עַל הַדָּרֶךְ, העומד ביסוד נוסח 'תפילת הדרך' המוכרת עד ימינו. • לִלְחוּצִים בַּצַּר שְׁחוֹרִים כָּעוֹרֵב – בהמשך לטור הקודם: שפכי דמעתך על בנייך הנאנקים כעת תחת עול הצר הנלחם בהם. הדימוי 'שְׁחוֹרִים כָּעוֹרֵב' מציין את מצבם הנחות כרגע, או לחילופין רומז לקשר בינם ובין הקדוש ברוך הוא, המיוצג על ידי הדוד על פי הפרשנות למגילת שיר השירים (ה, י-יא): דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב. • וּבְשׁוּב בָּנַיִךְ אֵלַיִךְ מְנַצְּחִים אָז דִּגְלָם יִתְנוֹסֵס... – יום הניצחון יהיה יום מיוחד; נראה כי השיר נכתב במהלך הלחימה כמעין תפילה, ולא לאחריה. • תִשְׁכַּח יְמִינִי קִרְיַת דָּוִד חָנָה אִם לֹא אֶזְכְּרֵךְ... – יד ימיני תאבד את כוחה אם אשכח את ירושלים, המכונה 'קִרְיַת דָּוִד חָנָה' על פי האמור בנבואת ישעיהו (כט, א): הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ. על פי הביטוי הנודע ממזמור 'על נהרות בבל' בתהלים (קלז, ה-ו): אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. • כִּי בָךְ יָשְׁבוּ לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת מֶלֶךְ – ירושלים היא מקום המשפט והמלוכה; שיבוץ מתהלים (קכב, ג-ה): יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה' כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד. |
| Title |
אסירי תקוה |
|---|---|
| Cycle of the Year |
יום הזיכרון ויום העצמאות |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
