audio items
snunit
Back to search results

אל תיראי תולעת יעקב

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
playerSongImg
Title אל תיראי תולעת יעקב
Cycle of the Year מוצאי שבת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אַל תִּירְאִי תוֹלַעַת יַעֲקֹב צוּר גּוֹאֲלֵךְ חָזָק – שיבוץ ופרפראזה מנבואת ישעיהו (מא, יד): אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם ה' וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. כמו בנבואה זו, גם בשיר הדובר הוא הקדוש ברוך הוא המנחם את ישראל ומבטיח להם גאולה קרובה. 'תוֹלַעַת' ככינוי לישראל מבטא את חולשתם ומעמדם השפל. 'צוּר' הוא כינוי לאל, המבטא את חוזקו ועוצמתו (ראו לדוגמא דברים לב, ד, ועוד).
    • נֹגַהּ צִדְקֵךְ אוֹצִיא בְקָרוֹב – בקרוב אעשה עימך צדק ואגאלך, וגאולה זו תהיה ניכרת ונראית למרחוק. על פי ישעיהו (סב, א): לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר.
    • יִפְעַת אוֹרֵךְ אֶדְלַק – את פאר אור גאולתך אבעיר (חזרה מקבילה על הצלע הקודמת). 'אֶדְלַק' – כמו 'אַדְלִיק', הפייטן שינה את הטיית השורש לצורך החריזה.
    • יָהִיר אֲשֶׁר יַחְפֹּץ קִרְבַת אוֹב – האויב הגאה הרוצה לחטוא.המונח 'אוֹב' מציין במקרא סוג מסוים של נביא שקר, אשר שיטת נבואתו פסולה ואסורה (ויקרא כ, כז), וממילא גם קרבתו מגונה.
    • אַךְ מִשָּׁמַי יֻרְחַק – אותו אויב גאה יימחה מתחת שמי, ברוח הכתוב באיכה (ג, סו): תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי ה'.
    • פָּנַי בּוֹ אֶתְּנָה עַד יָשׁוּב תַּחַת רַגְלֵךְ אָבָק – אני אעניש אותו עד שייהפך לאבק תחת רגלי ישראל. 'נתינת פנים' היא ביטוי מטאפורי לעונש בלשון המקרא (ראו למשל ויקרא יז, י, ועוד: וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ), ומובנה הוא שהקדוש ברוך הוא כביכול מתבונן ופוגע במבטו בחוטאים. דימוי האויב הפגוע לאבק מופיע כבר במקרא (ישעיהו כט, ה, ועוד).
    • רֶוַח וְהַצָּלָה וְכֹל טוּב אַרְאֵךְ בְּיוֹם אֶשְׁרַק – אראה לך ישועה ביום גאולתך. הביטוי 'בְּיוֹם אֶשְׁרַק' הוא על פי זכריה (י, ח): אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ (והשוו ישעיהו ה, כו). הצירוף 'רֶוַח וְהַצָּלָה' כביטוי לגאולה הוא על פי אסתר ד, יד: כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.
    • גָּלוּת צֹאנֵךְ לְמִרְעֶה רָטֹב אֲקַבֵּץ מִמֶּרְחָק – את ישראל הגולים במרחקים, המשולים לצאן, אקבץ לשטח מרעה רענן – לארץ ישראל. ברוח דברי הנביא ירמיהו (כג, ג): וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶת שְׁאֵרִית צֹאנִי מִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל נְוֵהֶן וּפָרוּ וְרָבוּ.
    • יוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים זָמִיר טוֹב הָרִימִי עַד שַׁחַק – ישראל המכונים 'יוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים' (על פי שיר השירים ח, יג: הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי) מתבקשים על ידי האל לשאת לשמיים שירה נעימה, המייצגת כאן את זמן הגאולה, על פי שיר השירים (ב, יב): הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.
    • חָלַף זְמַן נְדוֹד וּמַכְאוֹב – הסתיימה תקופת הנדודים והצער בגלות.
    • וּשְׁטַר חוֹבֵךְ אֶמְחַק – הגיע הזמן שאמחק מלפניי את חטאייך, המהווים כעין 'שטר חוב' בידי ('שטר חוב' הוא מסמך המעיד על חוב של אדם אחד לאדם אחר. בשירנו זוהי מטאפורה לחטאי ישראל).
    • זַרְעֵךְ עַתָּה מֵי יֶשַׁע יִשְׁאֹב – צאצאי ישראל יזכו כעת לישועה ולרווחה. פרפראזה על ישעיהו (יב, ג): וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. המים בפסוק ובפיוט הם דימוי ציורי לשפע המרווה של הגאולה. לצורך החריזה שינה הפייטן וכתב 'יִשְׁאֹב' ולא 'יִשְׁאַב'.
    • וַחֲלֵב גּוֹיִם יִינַק – בני ישראל יזכו לשפע ועושר. על פי ישעיהו (ס, טז): וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה' מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב.
    • קוּמִי תְּנִי קוֹלֵךְ בַּת אָהוּב קוֹלֵךְ לִבִּי חָשַׁק – הפיוט נחתם בהפצרת הקדוש ברוך הוא בישראל שישאו קולם אליו, שכן הוא משתוקק לקול זה. התיאור הציורי מבוסס על שיר השירים (ב, יב-יד): הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ... יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject