audio items
snunit
Back to search results

אסיר ביוקשי

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
playerSongImg
Title אסיר ביוקשי
Cycle of the Year לכל עת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אָסִיר בְּיוֹקְשִׁי – אני, המצוי בגולה, אסור במלכודת.
    • מָתַי אָשׁוּב לִמְעוֹנִי – מתי אחזור לביתי, לארצי.
    • וְהַעְדֵּה לְחוֹבִי – הלבש אותי שוב בעדיים, במה שאתה חייב לי.
    • בְּטָבְעוֹ בַיָּם – באותם עדיים שנלקחו ממני ואבדו לי, כאילו טבעו בים. כל המשפט הזה סתום במקצת בניסוחו אולם נראה שהוא רומז למדרש על חטא העגל שבעקבותיו הורידו מעליהם בני ישראל את תכשיטיהם, כמתואר בשמות (לג, ו) וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב. על כך נאמר בבבלי (שבת פח, ע"א): "דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. וכיון שחטאו ישראל, ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה, ופירקום. שנאמר (שמות לג, ו) 'וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב'. אמר רבי חמא ברבי חנינא: בחורב טענו, בחורב פרקו. בחורב טענו - כדאמרן, בחורב פרקו - דכתיב 'וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל' וגו'. אמר רבי יוחנן: וכולן זכה משה ונטלן, דסמיך ליה (שם, ז): 'וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה'. אמר ריש לקיש: עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לנו, שנאמר (ישעיהו לה, י)' וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם...' - שמחה שמעולם על ראשם". ובמדרשים אחרים מובא פסוק אחר מישעיהו כסימן להבטחת ה' להשבת העדיים לעם ישראל: 'וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב' (שמות לג, ו), בשבועה נשבעתי ועתיד אני להחזירו להם כענין שנאמר (ישעיה מט, יח): '...חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה'" (ספרי דברים שנ"ו).
    • יָהּ – ה'.
    • לָעַד קַוֵית קֵץ גּוֹאֲלָךְ – לעולם, תמיד אקוה לקץ הגלות, לבוא הגואל. הפועל ק.ו.ה מופיע כאן בצורה לא שגרתית ('קַוֵית'), באופן הדומה יותר להגייה הערבית, כנראה משום שהמחבר רצה להתאים את המילה למקור הערבי.
    • וְתִגְאַל לְעַם גּוֹרָלָךְ – ותגאל את עם ישראל, שנפל בחלקך.
    • נִשָּׂא רָם – כינוי לה', לפי ישעיהו נז, טו: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים.
    • רַחֵם עַל עֲמָלָךְ – רחם על ישראל, יציריך, מעשה ידיך. ביטוי זה מרמז לאמור בסליחות הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ חוּסָה עַל עֲמָלָךְ.
    • בְּנָךְ עַצְמָךְ – בנך, ישראל, שהוא כביכול חלק ממך.
    • נֶאֱמָן – ה' הנאמן לקיים הבטחתו, כאמור בדברים (ז, ט): וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָו לְאֶלֶף דּוֹר.
    • דָּחַנִי –הרחיק אותי מעליו.
    • דוֹדִי מַלְכִּי – ה'.
    • לְמֶה – מדוע. אף השימוש בצורת ניקוד זו אינו שגרתי, כנראה שוב בשל הצורך להתאים את המילה למקור הערבי.
    • רַחוּם – ה', שזו אחת ממידותיו.
    • חַדֵּשׁ לִי זְמַנִּי – הבא עלי זמן חדש, את ימות הזוהר של אז, לפי האמור בסוף איכה (ה, כא) הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.
    • יְדִידִי – ה'.
    • גַּלֵּה... כָּל זְמַן חַסְדָּךְ לִי – הראה לי תמיד את חסדך.
    • גַּלֵּה כָּל זְמַן חַסְדָּךְ לְנֶגְדִּי – הראה לי תמיד את חסדך למולי, לעומתי.
    • הָרֵם לָעַד גֶּזַע יִצְחָק – רומם את עם ישראל לנצח.
    • גֶּזַע אֵיתָנִי – העם החזק שלי, זרעו של אברהם, המכונה 'איתן האזרחי' לפי דרשתו של רב בבבלי (בבא בתרא טו, ע"א).

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject