Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
אגיל ואשמח בלבבי / סימן אלעזר אָגִיל וְאֶשְׂמַח בִּלְבָבִי בִּרְאוֹתִי כִּי מֵאוֹיְבִי תָּרִיב רִיבִי וּלְצִיּוֹן גוֹאֵל תָּבִיא אִישׁ צֶמַח תַּצְמִיחַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לָכֵן בָּעַמִּים יַחַד תִּפּוֹל אֵימָה וָפַחַד לִבָּם יִפְחָד בְּעֵת יַעֲלֶה גּוֹי אֶחָד וְאֹרְחוֹתָיו יַצְלִיחַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עוֹד מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב יֵעוֹר לַעֲשׂוֹת הֶרֶג רָב בַּאֲרָם וַעֲרָב לַעֲרוֹךְ מִלְחָמָה וּקְרָב עַל אוֹיְבָיו יַצְרִיחַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ זֵדִים מַלְכֵי אֲדָמָה יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה מִשְׁמָע וְדוּמָה נוּסוּ נֶגְבָּה וְיָמָּה אֲשֶׁר אֶתְכֶם יַבְרִיחַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ רָנּוּ כָּל עֹבְרֵי אֹרַח כִּי הִנֵּה רַעֲנָן אֶזְרַח אוֹרוֹ זָרַח קָנֶה כַּפְתּוֹר וָפֶרַח עַל הַר צִיּוֹן יַפְרִיחַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ |
|
אליהו הנביא, לפי המסורת, הוא המבשר את בוא המשיח. בתלמוד הבבלי (עירובין מג, ע"ב) נאמר שמובטח לישראל שאליהו לא יבוא בערבי שבתות. על כן נהוג להתחיל לצפות לבואו עם צאתה של השבת. והדבר מתבטא במרכזיותה של דמותו בשירי סעודת מלווה מלכה, הנערכת עם צאתה של השבת. במרכזו של פיוט זה, המושר בסעודת מלווה מלכה בפי קהילות שונות (בשינויי נוסח קלים) – הודו, לוב, בבל וחסידים - ממוקד תפקידם של אליהו ושל המשיח במלחמה באומות השונות. לפי כינוייהן של האומות, ארם, ערב ובני ישמעאל, ייתכן שהפיוט נתחבר באזור מוסלמי. לאחר בתי הקרב והנקמה חותם הבית האחרון בטון שונה – בו מתוארת הגאולה במושגים של שירה, אורה ופריחה. |
| • אָגִיל – אשמח. • בִּרְאוֹתִי – כאשר אראה. • כִּי מֵאוֹיְבִי תָּרִיב רִיבִי – שאתה לוחם את מלחמתי באויבי, כפי שהובטח לבני ישראל ולבני יהודה על ידי ירמיהו (נ, לד) גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמֹו רִיב יָרִיב אֶת רִיבָם לְמַעַן הִרְגִּיעַ אֶת הָאָרֶץ וְהִרְגִּיז לְיֹשְׁבֵי בָבֶל. • וּלְצִיּוֹן גוֹאֵל תָּבִיא – לפי ישעיהו נט, כ וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה'. • אִישׁ צֶמַח תַּצְמִיחַ – כך מכונה המשיח. מקור הביטוי באמור ליהושע בן יהוצדק הכהן אודות זרובבל בזכריה ו, יב-יג: ...הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת הֵיכַל ה'. וְהוּא יִבְנֶה אֶת הֵיכַל ה' וְהוּא יִשָּׂא הוֹד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל כִּסְאוֹ... • אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ – אליהו הנביא יבשר את ביאת המשיח, כך דורשים חכמים מן הפסוקים החותמים את מלאכי (ג, כג-כד) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם... למשל בפסיקתא רבתי לה נאמר "בשעה שהקדוש ברוך הוא גואל את ישראל, קודם שלשה ימים שיבא משיח, בא אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם ואומר הרי ארץ ישראל עד מתי אתם עומדים בחורב צייה ושממה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו..." • בָּעַמִּים... תִּפּוֹל אֵימָה וָפַחַד – העמים יפחדו. מקור הביטוי בשירת הים, שמות טו, יד-טז שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. • בְּעֵת יַעֲלֶה גּוֹי אֶחָד – כאשר יעלה עליהם למלחמה עַם ישראל, המכונה כך בדברי דוד (שמואל ב ז, כג): וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו. • וְאֹרְחוֹתָיו – ודרכיו (של עם ישראל). • יֵעוֹר – יתעוררו, יקומו. • הֶרֶג רָב – לפי האמור בישעיהו ל, כה: וְהָיָה עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְעַל כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי מָיִם בְּיוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים. • עַל אוֹיְבָיו יַצְרִיחַ – יצעק על אויביו, ואולי יבנה צריחים, לפי ישעיהו מב, יג: ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר. • זֵדִים – רשעים. • מַלְכֵי אֲדָמָה – מלכי האומות, לפי ישעיהו כד, כא: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה. • יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה מִשְׁמָע וְדוּמָה – הערבים. אלו הם בני ישמעאל המוזכרים בבראשית (כה, יג-יד). • נוּסוּ נֶגְבָּה וְיָמָּה – ברחו אל הנגב ואל הים, לדרום ולמערב. • יַבְרִיחַ – יגרום לכם לברוח. • רָנּוּ – שירו. • כָּל עֹבְרֵי אֹרַח – כל עוברי הדרך הצופים בגאולה ובנקמה, או שמדובר בגולים השבים בדרכם לארץ עצמם. • רַעֲנָן אֶזְרַח – עם ישראל מושרש היטב בארצו, כנטיעה רעננה. מקור הביטוי בתהלים לז, לה רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן. • אוֹרוֹ זָרַח – כפי שנאמר בתהלים קיב, ד: זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק. • קָנֶה כַּפְתּוֹר וָפֶרַח – כאור המנורה, שאלו הם חלקיה. לפי בראשית רבה צא, ט שימש הביטוי 'כפתור ופרח' את ר' טרפון כדי לציין כי דבר שנאמר בפניו נאה ומתוקן הוא. • יַפְרִיחַ – ישגשג. |
| Title |
אגיל ואשמח בלבבי |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת;מוצאי שבת;פסח |
| Prayer Time |
אחר ללא לחן |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
